בעיה כספית

יש לי בעיה עם ביתי הגדולה שהיא כיום בת 26 היא מסיימת לימודי משפטים באונ ת"א. בשנה האחרונה לפני סיום הלימודים היא פנתה לטיפול פסיכולוגי על דעת עצמה מכיוון שהרגישה שאינה מצליחה להתרכז כראוי. בעקבות הטיפול היא נכנסה לדיכאון ושתי תופעות קיצוניות החלו האחד חוסר יכולת לסדר ולנקות את הבית היא חיה בבלגן וליכלו נוראי. והבעיה השניה שהתפרצה היא ביזבוז בלתי נשלט. לצערי השארתי לה חיסכון על שמה בסך של 100 אלף שקל תוך שנה וחצי היא חסלה אותו. אבל זה כלל גם תשלומי שכר לימוד והוצאות ללימודים. ראיתי שמצבה מחמיר ובקשתי אותה להפסיק את הטיפול אצל אותה פסיכולוגית בלתי מוכרת. היא עשתה סטאז' אצל אחד המשרדים הגדולים לעריכת דין בתל אביב אבל לא תפקדה וישבה שם כמו עציץ. בתקופת הסטאז היא בזבזה כל חודש שבעת אלפים שקל זה לא כולל שכירות מיסים או החזקת רכב. ה י א הרוויחה שלושת אלפים חמש מאות שקל ודרשה ממני שאתן לה בכל חודש עוד אלף שקל .היא לחצה עלי שאם לא אתן לה את הסכום הנ"ל , היא לא תוכל לסיים את התואר.כעת היא כבר סיימה סטאז' אבל היא עדיין לא הגישה עבודות סמינריוניות ולא עשתה מבחני לשכה. כיוון שהסטאז' היה קורע מבחינת הלחץ היומיומי.הצעתי לה לדחות את מועד מבחני הלשכה למועד הבא שהוא באפריל הקרוב. ובנתיים לכתוב את הסמינריונים.היא לא מקבלת דמי אבטלה בגלל השביתה.אני נותנת לה את כל המשכורת שלי שהיא אלפיים חמש מאות שקל. עכשיו היא באה וסיפרה לי שהיא בחוב לבנק בסך שבע עשרה אלף ושהיא מוציאה כל חודש שבע אלף שקל. היא לא עובדת . אני ובעלי שהוא לא אביה נגשנו למנהל הבנק וסיפרנו לו מה קורה. בקשנו שיקח ממנה את הכרטיס אשראי. ולא יאשר לה עובר כ"כ גדול. היא בטיפול אצל פסיכולוגית אחרת כבר שבעה חודשים שהמליץ לי עליה רופא של אחי. עכשיו היא באה אלי בדרישה שאתן לה חמש אלף שקל כי היא במצוקה כספית. אין לי את הכסף הזה לתת לה ולכן היא מבקשת שאתן לה את הכסף מסבתא שלה אמא שלי שהיא כמעט גוססת בביה"ח. אני התנגדתי . וכשאני מתנגדת לה. היא מפעילה עלי לחצים בלתץי פוסקים . באמצעות ויכוחים מתישים. ואיומים שהיא לא תסיים את התואר בצורה כזאת. אני מפרנסת אותה כבר חמש שנים ברציפות מאז החל את הלימודים ואני מאוד מודאגת ממצבה. אני רוצה להוסיף שיש לה ג בעיות בלקום בבוקר ובלתחזק את הדירונת שבה היא גרה שסבתא אמי נתנה לה לגור בה בחינם ובלי לשלם מיסים כל השנים הללו.בתי הזאת היא מנישואים ראשונים. אביה נטש אותה אחרי שסיים לשלם מזונות בגיל 18 בעלי אני גדלנו אותה יחד עם עוד שתי בנות שלנו. היא ובעלי מעולם לא הסתדרו טוב ביניהם. העלי מבקר אותה מאז שהיתה ילדה קטנה אולם אני תמיד ניסיתי לגונ ן עליה מפני הביקורת שלו. אני סבורה ששורש הבעיה היא היחסים אם האבא החורג שלה כך היא גם מדגישה זאת בפני. אולם הבעיה היא אקוטית ואינני יודעת כיצד להתמודד איתה. אודה לכם מאוד אם תתנו לי עיצה בענין

רינה, לא נעים להגיד אבל זה נשמע בדיוק כמו הפתגם הידוע: איך שמסדרים את המיטה - ככה ישנים. או במילים אחרות עכשיו זה גם כבר קצת מעט מדי וקצת מאוחר מדי. כרגע, אין לך ברירה אלא להיות אסרטיבית ולהתחיל להגיד "לא". שמשמעותו אין יותר כסף לממן אותה, בחורה בת 26 שצריכה להיות עצמאית ולדאוג לעתידה ולקריירה שלה בכוחות עצמה. תסבירי לה שאי אפשר לגרום לכל הסובבים אותה לתרום, לתת ולסבול על-מנת שהיא תשיג את המטרות שלה, כל זה מבלי שהיא נוקפת אצבע לעזור לעצמה. למשל, מדוע היא אינה עובדת? הגיע הזמן שהיא תיווכח בעצמה שאם היא רוצה קריירה עליה לעשות הכל בעצמה או לוותר כמובן. כי אין יותר מקורות מימון אחרים, פשוט אין. חבל שפינקת אותה והסכמת לתת לה סיוע כספי בקנה מידה כל כך גדול (100 אלף שקל זה סיוע ענק בכל קנה מידה!). כשמתרגלים לקבל כסף בלי להתאמץ עבורו, ישנה נטייה לבזבז אותו באותה הקלות שהוא מגיע. הרגלת אותה שלא צריך להתאמץ בחיים (בשביל זה יש אמא שתדאג). אני בגילה כבר הייתי אמא לילדה בת 3 חודשים + עבודה במשרה מלאה כארט דירקטורית במשרד פרסום, מנסה לשרוד בין ים ההוצאות (מיסים, מחייה ותשלומי המשכנתא). אין ברירה. אם היא לא מבינה את מצב הדברים בתאוריה תתני לה להיווכח בכך באופן מעשי. היא חייבת להחליט מה לעשות עם עצמה (לדחות את מבחני הלשכה, למצוא בינתיים עבודה וכו'). היא מוכרחה להבין שאין בחיים ארוחות חינם - והגיע הרגע בו היא צריכה להתחיל לשלם ובגדול.

נכון שאת מאוד דואגת לה אבל זה שאת נותנת לה כסף זה בעצם את מגוננת עליה ולא נותנת לה את ההזדמנות להתמודד עם דברים וקשיים בחיים ואת צריכה להבין שעם כל הקושי בדבר לא תמיד תוכלי לגונן עליה ולעשות בשבילה והיא ילדה מספיק גדולה. קחי אותה לשיחה ותסבירי לה שאת לא במצב כלכלי טוב לתמוך בה אלא את צריכה את הכסף לך ולבעלך ומהיום והלאה היא תצטרך להתחיל להסתדר עם מה שיש לה. את לא צריכה לחשוש שהיא לא תסיים את התואר אם לא תתני לה כסף, ומה יקרה אם היא תסיים ותמשיך להיות כמו עציץ במקומות עבודה ויפטרו אותה אז גם תמשיכי לתמוך בה כלכלית? אני חושבת שעשית בשבילה מעל ומעבר והגיע הזמן לתת לה לפרוס כנפיים מהקן ולהבין שאת תהי שם בשבילה רוחנית ונפשית ותוכלי לשבת ולדבר איתה ולתמוך בה מילולית ע"י עידוד אבל לא ע"י כסף. מקווה שתהי חזקה ותשכילי להבין שאם תפסיקי עכשיו לתת לה כסף היא תתחיל להתמודד ואם לא היא תמיד תהייה על הגב שלך ולא תנסה להתמודד לבד עם הבעיות שלה. בהצלחה.

רינה שלום המצב שאת מתארת נשמע באמת מסובך ומדאיג. השאלה ממה נובעת הבזבזנות. האם זו נטייה אישיות וביטוי לחוסר איכפתיות? האם זה חלק מתופעת הדיכאון שבאה לביטוי בסוג של מאניה חסרת מעצורים? מתעוררות שאלות רבות והתשובות חסרות. אין ספק שבשלב ראשון עליך לשים מעצורים להוצאה הכספית הבלתי נשלטת, וזה בלי קשר למקורות הבעיה של בתך. את המקומות שאת מחליטה לממן כדאי שתשלמי בעצמך ולא דרכה, כולל לפסיכולוגית, ללימודים וכו'. זאת כדי לשמור על עצמך ועליה ובעת ובעונה אחת. נשמע שברקע יש סיפור משפחתי מורכב ואני לא חושב שיש פתרון מהיר ופשוט. היה טוב אם היא היתה מוכנה שתפגשו עם הפסיכולוגית שלה, למרות שלפי מה שאת מתארת לא בטוח שהיא תסכים או שזה מה שמתאים לה. חשוב שאתם תצליחו להבין מה הבעיה כי יש הבדל גדול מאוד בין בעיה שנובעת מדיכאון או מאניה לבין בעיה שנובעת מיחסים במשפחה או נטיות אישיותיות כאלה ואחרות. לצורך זה תוכלו לפנות בעצמכם לייעוץ אצל מטפל משפחתי, עם או בלי בתכם. בברכה ד"ר אורן קפלן