פסיכולוגיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/12/2003 | 19:51 | מאת: ספיר

היי אני הייתי רוצה, אם יורשה לי בפורום הזה, להעלות דיון לגבי תחום הפסיכולוגיה. אני מתעניינת בתחום הזה מאז ומתמיד אך לאחרונה חשה בלבול לגביו. לכולם ידועה הביקורת המרכזית על פסיכולוגיה - שהיא לא מדע בדיוק. אמנם אני אוהבת את תחום הפסיכולוגיה אך אף פעם לא חשבתי באמת על הביקורת הזו. לאחרונה אני חשה הזדהות עם העמדה הזו. הרי מדע, מטרתו לפתח תאוריות - למצוא הסבר להתנהגות מעבר להבדלים בין אישיים ע"מ שנוכל לנבא התנהגות אנושית. וכפי שידוע לכולם, כל אדם שונה הן בגלל מטענו התורשתי והן בגלל סביבתו. אין אדם אחד שדומה למשנהו. אז כיצד ייתכן שאנו מנסים לפתח תאוריות שיוכלו להסביר התנהגות אנושית כשסביר להניח שכל אדם יבחר להתנהג בצורה שונה. מה גם שמתקשים אמפירית לבדוק את התאוריות כי המושגים קשים לתרגום מעשי. ובנוסף לכך, המחקרים בד"כ נערכים על אוכלוסיה מסוימת (לדוג' סטודנטים, מתנדבים וכ"ו), עובדה שמקשה על הכללה לגבי אוכלוסיות אחרות. וגם תמיד נלקח בחשבון כי ייתכן שיש עוד גורמים שמשפיעים על ההתנהגות ולאו דווקא המשתנים שרצו לבדוק. מה גם שמאוד קשה להשתלט על ההבדלים הבין אישיים הרבים. אני מניחה שהגישה שלי לפסיכולוגיה היא גישה פילוסופית . לדעתי, חשוב מאוד שהמטפל יהיה בעל נסיון חיים יותר מאשר מצליח בלימודיי פסיכולוגיה כי חשוב שהמטפל יוכל לתת פרספקטיבה אחרת על החיים מתוך נסיונו כי תאוריות אפשר לפתח מפה עד להודעה חדשה , אך מה שחשוב זה מה שעובד בשטח. לכן אני חושבת שלא בהכרח יש צורך לפנות למטפל מוסמך (פסיכולוג, עו,ס וכ"ו) אלא אפשר גם להתייעץ עם אדם כרימטי, בעל נסיון חיים. בחומר הלימוד בפסיכולוגיה אני רואה דבר שעושה סדר בתופעות היום יומיות ונותן להם שם. אז אני גם שואלת את עצמי האם ניתן להיות מטפל גם כשאני לא רואה בפסיכולוגיה מדע אלא כמשהו תאורטי וחומר מעניין, אבל לטפל באנשים אני רוצה כי אני מעוניינת לתרום כי אני אדם אמפטי וכי אני חושבת שאני יכולה לייעץ מתוך נסיוני בחיים?

28/12/2003 | 21:58 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ספיר שלום הפסיכולוגיה אכן לא יכולה להיות מדע מדוייק, וכך גם כל התחומים האחרים של מדעי החברה והרוח. כנראה שזה גם מזלנו שאי אפשר לנבא ולהבין את הנפש האנושית בצורה כל כך מדוייקת. הפסיכולוגיה משלבת מרכיבים מדעיים אותם בהחלט אפשר להוכיח גם בצורה אמפירית עם מרכיבים אחרים כמו רגש, אינטואציה, נסיון חיים ועוד. המינון הנכון בין הכל וכן כימיה אישית בין מטפל למטופל עושים את הטיפול הפסיכולוגי לחוויה ייחודית. הביקורת לגיטימית ובמקומה בדרך למציאת השיטות הטובות ביותר לעזור לאנשים. בשורה התחתונה, אף אחד עוד לא המציא שיטה טובה יותר לטפל באתגרים עימו מתמודד הטיפול הפסיכולוגי ואני בספק אם ימציאו את אותה שיטה שתתן פתרון מושלם. אז אנחנו נשארים עם עולם לא מושלם, כנראה שמייצג את מה שקורה בכל דבר אחר בחיים, ושם מתמודדים. אולי זה העניין העיקרי, לצאת מהאשליה שיש בעולם הזה משהו בטוח לחלוטין שיתן פתרונות קסם. רוב הבעיות הפסיכולוגיות קשורות בצורה כזו או אחרת לפערים בין הרצון בשליטה מלאה בסביבה למציאות בה שליטה כזו פשוט לא אפשרית ולא קיימת. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית