הטיפול הפסיכולוגי

לילה טוב ד"R, קראתי את המאמר על הטיפול הפסיכולוגי ועדין יש בי שאלות. רציתי לשאול על מהות הטיפול עצמו, הכוונה מה המטרה של הפסיכולוג, של הטיפול, פרט ליצוב נפשו של החולה, האם זה בעצם להחזיר אותו "למוטב" לחברה? אני אתן דוגמא. אם בא לי לאכול אנשים, ואני אחלוק את העניין עם מטפלי, הוא ינסה להגיע איתי למצב שלא יבוא לי לאכול אנשים בגלל שבחברה שלנו זה לא נהוג ומומלץ ואני לא ארגיש טוב אם אמשיך להרגיש כך, אבל אם הייתי באיזה שבט קניבלי והייתי הולכת לרופא שלהם והייתי אומרת לו שלא בא לי לאכול אנשים הוא היה מטפל בי עד שכן היה בא לי.. מצד שני..(שוב על אותה דוגמא) אם אני מרגישה לא טוב כאן, אם פתאום אני אעבור לשבט הקניבלי, פתאום אני אהיה "בריאה" וארגיש טוב? תודה

טונה, טיפול פסיכולוגי הוא הרבה מעבר ל"החזרת האדם למוטב והתאמתו לנורמות החברתיות". המטרה הראשונה והעיקרית של טיפול היא, לעזור לאדם למצוא מה מפריע לו בחיים = מה הניע אותו בכלל לפנות לטיפול. אם ללכת עם הדוגמא שלך, הרי שבטיפול המטרה תהיה - בין היתר - הבנת הצורך של לאכול אנשים (מה עומד מאחורי צורך שכזה?) והפניית הדחפים למקומות רצויים יותר ומזיקים פחות. ודאי שבשבט של קניבלים הצורך לאכול אנשים יהיה הגיוני יותר, אבל גם לא לחלוטין - גם קניבלים לא אוכלים סתם אנשים אנשים כי "ככה בא להם", יש לזה מטרה. אולי תהיה "בריאה" מבחינת המעשה, אבל על השאלה אם תרגישי טוב או לא אי-אפשר לענות. כמה אנשים נוסעים לחפש את את עצמם במזרח? במערב? המונים. חלקם חוזרים עם יותר תשובות, חלקם חוזרים כפי שעזבו וחלקם חוזרים מבולבלים יותר.

אני לא ממש בטוחה. אם לדוגמא מישהו אוהב להיות לבד כל הזמן. לא אוהב אנשים לא אוהב להיות ם אנשים וטוב לו להיות כל הזמן לבד וכמה שיותר. נגיד שהגיע לפסיכולוג בשל סיבות אחרות בכלל , ושהפסיכולוג ישאל אותו על שאר חייו, והוא יספר שהוא רוצה להיות כל הזמן לבד וטוב לו כך - לא בטוח שהפסיכולוג יגיד- יופי, טוב לו עם זה, הוא מרגיש טוב, לא צריך לטפל בזה. סביר להניח שבגלל שזה לא מקובל, נגיד ככה, אז זה כן יעלה מצד הפסיכולוג לטיפול. אם כך, זה לא רק לעזור לאדם למצוא מה מפריע לו כי זה לא מפריע לו. מה את אומרת?

ט. שלום קראתי את הדיאלוג שלך עם הרה והנושא באמת מעניין וחשוב, אני לא בטוח שיש לי תשובות מוחלטות לכך. טיפול פסיכולוגי נועד לפתור מצוקה של מטופל. אני לא מאמין בטיפולים שאינם קשורים למטרה, צורך ובסופו של דבר סוג של מצוקה עימה מגיע המטופל. במקרים שתיארת לכאורה מגיע מטופל שמתנהג בניגוד לכללים החברתיים והפסיכולוג אמור "ליישר" אותו לכללים החברתיים. השאלה היא קודם כל האם המטופל סובל מכך שהוא מתנהג אחרת ורוצה להתיישר. לטיפול אין מטרת על "ליישר" אנשים. מן הסתם לפסיכולוגים יש דעות ובוודאי עמדותיהם בנושאים שונים, מוסריים וחברתיים, משפיעים על האופן בו הם מטפלים. ובכל זאת, אני לא חושב שמטרת הטיפול הפסיכולוגי להביא אנשים לפעול לפי כללי החברה. המטרה היא להבין ולפתור את המצוקה או הבעיה שמביא המטופל. לפעמים זה להתיישר לכללי החברה, לפעמים בדיוק להיפך. יש אנשים שבעייתם היא דווקא בציות יתר לכללים חברתיים ואז הטיפול יתמקד בוודאי ברצון להיות ספונטני ופחות מחוייב לנורמות. בברכה ד"ר אורן קפלן

מי מחליט שהטיפול נגמר? אם קראנו קודם על תלות במטפל, אז יכול להיות שהמטופל ירצה להמשיך להגיע מתוך התלות, על אף שהסיבות שבגללו הגיע נפתרו או נרגעו. האם הפסיכולוג אמור להגיד סטופ מתי שנראה לו שהגיע הזמן? האם הפסיכולוג אמור להבחין מתי מדובר בתלות ולטפל גם בכך?