שאלה

אני בחורה בשנות ה-20 המוקדמות. ואני לא מאוהבת אלא אוהבת בחור שאני מכירה באופן מאד מאד מאד שטחי כבר למעלה משנה. איך אני אוהבת אותו? יצא לי לראות את ה-"דפקטיות" שבו ואת הצד הנפלא שלו, ופשוט נשביתי בקסמיו. לפעמים אני חושבת שזה הדדי ושהוא לא אומר כלום כיכלפי חוץ לא נראה שאני מרגישה כלפיו משהוא כי אני בחורה שגם אם משהוא מוצא חן בעיניה הוא לעולם לא יידע אלא אם יגיד משהוא כי אני ממש מתביישת. איך משכנעים את הראש (אם לא את הלב) להפסיק לאהוב ??? (הוא הבחור היחיד שבתקופה שלא רציתי לשמוע על בנים ידעתי שאם הוא יציע אני לא אהסס ואסכים בלי לחשוב).

מתוקה את מאוהבת בו והכל בסדר. הזמן לא בהכרח קובע שזו אהבה ולא התאהבות. אולי אפילו יש ביניכם הרבה דומה ולכן את רואה את זה בו ואוהבת.. את לא צריכה לשכנע אף אחד להפסיק לאהוב אותו, מה את בעונש? תאזרי אומץ ותעשי משהו, כדאי לך. תחשבי שהוא מרגיש כמוך ולא עושה כלום כי הוא מתביש כמוך - לא חבל על האהבה הגדולה שיכולה לצמוח מזה? בהצלחה...

דניאלה שלום אני לא מכיר פטנטים להפסקת אהבה ואני בספק אם פטנטים כאלה רצויים גם אם קיימים בכלל. אם התאהבת כנראה שבאמת משהו הקסים אותך. אם את חושבת שזו התאהבות שאינה בריאה כדאי לנסות ולהגדיר מה בעינך לא נכון בסיפור ומדוע את נמשכת לדברים שאינם מתאימים לך. הטיפול צריך להיות בשורש העניין ולא בסימפטום. ההתאהבות הזו גם אם תחלוף תתחלף בדבר אחר שלא ימצא חן בעינך, בין אם באהבה ובין אם בדבר אחר. השאלה המרכזית היא בינך לבין עצמך ולא לגבי הקשר עצמו. כאשר הדיאלוג הפנימי שלך יקבל תשובה גם אופי הקשר והצורך להמשיך או להיפרד יקבל באופן אוטומטי מענה. בברכה ד"ר אורן קפלן