על אהבה ועניינים אחרים...

לילה טוב לך, רציתי לשאול כמה שאלות. למה שנשואים יש שלב שמשהו עובר, הכוונה שהתשוקה הגדולה עברה, האהבה הגדולה שמרגישים בהתחלה עברה, בקיצור שהשיא מאחורינו? אפילו שאוהבים ודואגים וגם מתרגלים, שסביר להניח שזה חלק מהעניין, עדיין הרוב כבר מאחורינו אחרי מספר מועט של שנים? הרבה אנשים יכולים לספר הרבה דברים על שימור הקשר והשקעה בקשר ודאגה משותפת לילדים, ומשתבח עם הגיל וכו' וכו'...אבל לא הכל נכון. אפילו כלום, כי טבע אדם נשאר טבע האדם. איך בכלל אפשר לחיות עם ההרגשה הזאת של השיא מאחורינו? שיותר טוב ממה שהיה כבר לא יהיה? יש מן איזה פשרה כזאת שלא ברורה לי... כל החיים אנחנו שואפים ליותר וגם נשיג אם נרצה ממש, אבל לא כאן..לא בזה. מה אתה אומר? בעקבות זה, עדיין יש התאהבויות באנשים אחרים. כמו שכתבתי פעם, שאני מרגישה שבתור אישה נשואה אני לא חסינת התאהבות, אז אני פשוט נותנת לעצמי להרגיש את ההתאהבויות האלו עד שזה עובר לי. האם זה נכון? השאלה מה אמורים לעשות לדעתך? סביר להניח שגירושים יובילו למימוש הקשר הבא שיביא לנישואין וגירושים שוב..אז אני לא רואה בזה פתרון כביכול ל"בעיה", או שאולי זו לא בעיה בכלל? תודה רבה ולילה טוב.

חושבת שלום ישנו פסיכולוג ישראלי-אמריקאי בשם דניאל כהנמן שזכה לא מזמן בפרס נובל על כך שכתב על האופן בו אנשים מקבלים החלטות ומפרשים את המציאות, כנראה פעמים רבות בצורה מוטה. אחד הדברים המעניינים שמצא הוא שאנשים לא כל כך יודעים להגדיר מהו אושר, מה עושה אותם מאושרים. הם מגזימים מאוד בתחושה שדברים מסוימים יעשו אותם מאושרים (למשל לזכות בפיס) ובמיוחד לא מבינים שהאושר איננו דבר קבוע אלא רגעים שאחריהם יש גלים ודעיכה. צריך לייצר את האושר בכל פעם מחדש, ואף פעם זה לא מאוחר מדי. כנראה שכן צריך לקבל שהניצוצות בחיים הם זמניים, וזוהי תופעה קבועה. את צודקת, גם קשר נישואין חדש יוביל לאותה שגרה אפורה. החוכמה היא להנות מהשיגרה ומיתרונות העצומים שהיא נותנת. זה בהחלט כיף להתאהב ולהרגיש כוכבים. מצד שני זה גם חשוב לדעת להנות מהיומיום ומהדברים הקטנים והפשוטים שהחיים נותנים. השאלה החשובה היא לגבי האיזונים. אם אין בכלל ריגושים בחיי היום יום זה לא טוב. מצד שני מי שכל היום מחפש רק ריגושים סובל בוודאי מבעיה מוקצנת לצד השני. ההתאהבות שלך לא קשורה בוודאות לקשר שלך עם בעלך. בהחלט יתכן שזה תגובה פנימית שלך לכך שיותר מידי שקט שם בפנים ואת חייבת שיבוא משהו מבחוץ וינפץ את הדממה. יתכן שאם יהיה שינוי כלשהו בפנים הצורך להתאהב בחוץ יהיה פחות חזק או לפחות יהיה ממוקד יותר בבעלך. אני לא חושב שהשיא בהכרח מאחוריך. בהחלט יתכן שתמצאי פתאום שחיי הנישואין שלך צוברים תאוצה חיובית. זה דורש מן הסתם השקעה ומוטיבציה ואולי יש היום סדרי קדימויות אחרות בחיים שלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

כמובן שענית על הכל וכמובן שאני אמשיך לשאול.. אני מסכימה עם הרוב פרט לסיום ששוב נשמע שכאילו מה שחסר זה רק השקעה מוטיבציה וסדר עדיפויות אחר. אני לא נהנית מהשיגרה האפורה ועצם הצבע שנתת לה מראה על כך שהיא לא כל כך זוהרת.. יתרונות של נוחות אולי יש לה אבל גרף הריגושים באמת נמצא בירידה כל הזמן. הבעל שלי מקסים וטוב לי, אבל מה זה תאוצה חיובית? בעניין הרצון לריגושים יש על מה לדבר. אין קשר לדעתי בין זה לבין הנאה מהדברים הקטנים כי אני מרגישה באמת שיש לי משניהם.. "יתכן שאם יהיה שינוי כלשהו בפנים הצורך להתאהב בחוץ יהיה פחות חזק או לפחות יהיה ממוקד יותר בבעלך"- לא הבנתי את זה. וחוץ מזה אתה מדבר על מצב שאחד הצדדים לא מאוהב ויכול לעשות משהו בשביל שזה גם לא יקרה..אבל אם כבר נמצאים בתוך המצב?? חוץ מזה, יש הבדל ברצון לריגושים בתחום מסוים לאחר. תחומי העיסוק שלי יכולים לרגש אותי עד עמקי נשמתי אבל זה לא בא בימקום. ולסיום: "אני לא חושב שהשיא בהכרח מאחוריך" אני לא מסכימה, אולי לעומק הקשר מתחזק אבל רגשות חזקים ומשתלטים עם כוכבים ופרפרים לא יחזרו בחיים, ולכן אולי ההתאהבות אפילו בריאה..זה נראה לי לא טבעי להתחתן ולגזור גזר דין מוות על הפרפרים.. מה אתה חושב? תודה תודה תודה.

לד"ר יש תשובה נהדרת עבורך. מעניין אותי כמה זמן את נשואה ומתי קרה השינוי. ומה חושב בן זוגך על העניין האם הוא בדעה כמו שלך או אולי הוא בשלב אחר ?צ

בוקר טוב לך, התשובה אכן נהדרת. אני נשואה קצת מעל 4 שנים. השינוי לא קורה ביום אחד, ברגע שנכנסים לחיי שיגרה אז זו ההתחלה פחות או יותר לרגשות האלו.. בן זוגי לא מעורב מן הסתם, הוא בדעה שלי על השיגרה אבל באופי הוא לא מחפש מיליון ריגושים, טוב לו עם מה שיש לו, אני יודעת שהוא מסכים שהחלפת אישה תוביל לשיגרה אף היא וכו' וכו'.. מתוך התקופה הזו הייתי מאוהבת שנה שלמה כמעט באחד ממטפלי ואחרי שהתגברתי על רגשות האשמה והמחשבות שזה לא בסדר וכו' אז למדתי להנות מזה ולתת לזה לעבור. היום זה מאחורי להפעם, אבל שוב יש ניצנים חדשים שמתעוררים לחיים עם המטפל הנוכחי. אבל יש לי כמה דברים חדשים לחשוב עליהם עקב התשובה של ד"ר קפלן אז אני אלך לחשוב עליהם. שיהיה לך יום מצויין.