ההריון והחיים לפני ואחרי

שלום, אני בהריוני השלישי. בעלי ואני יחד כבר 14 שנים (חברות+נישואין) ושמנו לב לתופעה שבשגרה אני אדם הרבה פחות אוהב ונחמד מאשר כשאני בהריון. זה לא בגלל המשמעות של נשיאת הילד אלא ממש הורמונלי - על ההריון הזה ידענו פשוט משום שעוד לפני האיחור במחזור נהייתי יותר נחמדה. כשאני בהריון הכל נראה לי הרבה יותר קל, אני צוחקת הרבה יותר ופשוט טוב לי. אנחנו מתבדחים כעת על מה שמצפה לנו אח"כ ואיך כל האהבה והצחוקים של עכשיו יהפכו שוב להסטוריה עם גיחות קצרות להווה. פשוט חבל לי. כיוון שאני לא יכולה להיות בהריון כל הזמן יש אולי דרך טיפולית - עדיף לא תרופתית - לשמר את הכיף הזה ? אני מוכרחה לציין שכשבעבר לקחתי גלולות (ואני פשוט לא מתכוונת להשתמש בהן יותר) הן החריפו את חוסר שביעות הרצון הכללית שלי וכשהפסקתי שוב חל שיפור אבל לא משמעותי כמו הריון.

יעל שלום עם כל הכבוד להורמונים סביר להניח שגם קורה לך משהו ברמה הפסיכולוגית שהופך אותך לרגועה ומאושרת יותר. אם תצליחי להבין את זה אולי גם תצליחי לראות מה חסר לך או מה מתסכל אותך בתקופות שאינך בהריון. זה דורש ללא ספק מודעות וחקירה והשאלה כמה אנרגיה את מוכנה להשקיע בחיפוש הזה. בברכה ד"ר אורן קפלן