ocd.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לדר' קפלן שלום אני אמא לבן בן 12.5 שאובחן ע"י פסיכאטר באופן פרטי כסובל מהפרעת מחשבה כפיתית שנובעת מחרדת יתר ודאגנות יתר , הוא מטופל במינון נמוך של טיפול תרופתי אך היתי רוצה לדעת כיצד עלי לינהוג על מנת להפחית את הדאגנות והחרדה המוגזמת ועל מנת להגיע להורדת הטיפול התרופתי. הבן לא מצליח בכוחות עצמו להפסיק את המחשבות הטודניות למרות רצונו. אני רוצה לציין שאני אשמה לא פחות במצב שהוא נימצא היות ואני אמא חרדה ודאגנית . מה עלי לעשות? בתודה מראש.
שלום הטיפול ב OCD כולל טיפול תרופתי במינון גבוה יחסית (אם מדובר בתרופות נוגדות חרדה) ובטיפול פסיכולוגי, בד"כ קוגניטיבי התנהגותי. במידה ובנך אינו מטופל כיום כדאי להפנות אותו לטיפול מתאים. הוא לא יוכל להפסיק את המחשבות בכוחות עצמו וחבל על כל יום שעובר כשהוא לא מטופל בצורה מתאימה. לגבי היותך חרדה, חשוב שתטפלי בעצמך כי הפגיעות שלו רק גוברת כאשר את נמצאת במצב שכזה. אין מה להאשים את עצמך במצב, פשוט תפני לטיפול עבורך ועבורו. בברכה ד"ר אורן קפלן רצ"ב קישור למאמר על חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm