ריפוי עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/12/2003 | 17:22 | מאת: ציפור

גם אני סובלת ממצב רוח עצוב כבר מספיק זמן. לפני שנים הייתי בטיפול שעזר לי ונתן לי כוחות. לפני כחצי שנה חזרתי לטיפול אצל מטפלת מאוד מתחילה שמשתדלת אבל לא עוזרת לי כמו שהייתי רוצה. אני נשארת כי אין לי יכולת לשלם יותר למישהו מיקצועי יותר. הדיכאון שלי השתפר מאז שהתחלתי לדבר איתה.פחות עצוב לי אבל עדיין אין לי אנרגיה וחשק לעשות דברים אפילו פשוטים. לפני כשנתיים לקחתי טבליות נוגדות דכאון שעזרו לי מאוד והפסקתי כשהרגשתי חזקה. הטיפול שעברתי התמקד בללמוד איך להגיע למצב של עבודה עצמית ללא צורך בתרופות או מטפלים או גורו. אני מאמינה ביכולת העצמית של כל אדם לרפא את עצמו אך בכל זאת חיי קשים מה היית מייעץ לי?? הייתי רוצה לשאול עוד שאלות בהמשך. תודה

22/12/2003 | 00:50 | מאת: ד"ר אורן קפלן

צ. שלום אם את אכן סובלת מדיכאון קליני את צריכה להיעזר גם בתרופות נוגדות דיכאון ולא להסתפק רק בטיפול. אני מצרף בהמשך קישור למאמר על דיכאון. היותה של המטפלת שלך מתחילה לא בהכרח פועלת לרעתך. פעמים רבות מטפלים מתחילים מושקעים מאוד בטיפולים שלהם ויש להם הדרכה של מומחה כך שלמעשה חושבים ועוסקים בטיפול שלך הרבה יותר מאשר בטיפול רגיל. אני מציע לך לנסות ולהתמסר להתהליך הטיפולי וסביר להניח שתוך זמן קצר מצבך ישתפר. ריפוי עצמי הוא מצוין בכל מצב, גם אם את בתוך טיפול. אני מאמין שבסופו של דבר המטפל הוא מנחה של תהליך לריפוי עצמי ובכל טיפול המטופל הוא זה שעושה בסופו של דבר את השינוי לעצמו. בברכה ד"ר אורן קפלן http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית