מהי בגידה

מה משמעות המושג? מה המשמעות האמוציונאלית של בגידה? האם בגידה בהכרח כרוכה בכאב, עצב, צער או איבוד אימון? האם בגידה מוכרחה להכניס אלמנט זר והרסני לתוך מערכת היחסים? כיצד ניתן לשמור על חופש של כל אחד מבני הזוג ועם זאת לתבוע מהם להמנע מבגידה? האם ייתכנו מצבים של אינטימיות מסוגים שונים עם אנשים אחרים 0פרט לבן הזוג שלא ייחשבו לבגידה) האם קיום יחסים אינטימיים עם אדם שאינו בן הזוג הוא בהכרח בגידה?

אני חושבת שזה תלוי בבנאדם. אני חושבת שזה לא "נורא" "לבגוד". אני לא רואה במגע מיני משבר אמון. כל הנשואים בינינו יודעים שאחרי מספר שנים, זה כבר לא אותו דבר, והיינו רוצים ריגושים הכוללים גם מגע מיני עם אחרים. אם אתה מתייחס לזה כבדיגה, הכוונה אם לא היית מוכן שגם אשתך תממש את חופשיותה...והיא חושבת כמוך - אז אני לא חושבת שאפשר לראות בזה בגידה.זה סך הכל תלוי בהגדרה של שני בני הזוג. זה משהו די ישן, ודי חייתי אפילו, כי פעם לבגוד היה אומר ילדים מגבר אחר היום כבר לא... מעניין מה השאר חושבים...

משמעות המושג לדעתי היא כאשר צד אחד מועל באמון שנותן בו הצד השני. כלומר, עושה דברים מאחורי גבו של הצד האחר, מבלי ליידע או לשתף אותו ומנצל את האמון שניתן לו בצורה שעלולה לפגוע בצד האחר. אגב, לבגוד אפשר גם במחשבות, ברעיונות ובעקרונות ולא רק בבני זוג. במילים אחרות, בדרך כלל בגידה כרוכה בהתאהבות במישהו נוסף על בן הזוג, כלומר הכנסת אלמנט זר והרסני לתוך מערכת היחסים, מה שאומר בפועל השקעת אנרגיה, מחשבות, מאמצים ומשאבים והפנייתם לכיוון אחר ולא אל בן הזוג (שמשמעו פגיעה וכרסום ביחסים, שקרים, חוסר כנות והעמדת פנים.) לכן בגידה אכן כרוכה בצער, כאב על אובדן ואיבוד האמון הבסיסי בין בני הזוג. ישנם הרבה זוגות שמחליטים בהסכמה הדדית על "נישואין פתוחים" המאפשרים לכל אחד מבני הזוג להתרועע מהצד עם אחרים ואפילו מספרים על הרפתקאותיהם זה לזה ומשתפים אחד את השני בחוויות. אז זה לא נחשב בגידה מאחר ושניהם יודעים ומסכימים. ולשאלתך האחרונה - קיום יחסים אינטימיים שלא עם בן הזוג - אם זה מתקיים במערכת זוגית מהסוג של "נישואין פתוחים" - אז לא, ואם זה קורה כאשר בן הזוג לא יודע על כך, אז בוודאי שכן. זו הרי בגידה ברעיון של להיות זוג.

לדעתי בגידה היא הפרת אמון משמע: אם לא מספרים זו בגידה אם מספרים אז זו לא בגידה

שאולי שלום בגידה היא דבר שלילי בהגדרתה. בגידה בבן זוג, בגידה במולדת... אולי אתה שואל היכן הגבולות של הבגידה, מתי זו התנהגות שעדיין נמצאת בתחום האפור ומתי כבר איננה לגיטימית. השארת את שאלותיך ברמה התיאורטית והיה מבחינתי יותר קל להשיב לך אם היית מציג את ההתלבטות הממשית שעומדת מולך. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני תוהה. יש לי יחסים חמים וקרובים מאוד עם בת זוגתי אם כי אנו אך ורק בתחילתו של הקשר (3 חודשים). שני האלמנטים המהותיים ביותר בקשר שלנו עליהם אנחנו שואפים לשמור בכל מחיר הם: חופש וכנות. אין גבולות או חוקים או אופני התנהגות "נכונים" או "בלתי נכונים".... השאלה היא כזאת- האם מתוך כבוד לחופש של בן הזוג ומתוך הכרה מלאה בכך שרק מתוך חופש כנקודת מוצא ניתן לשהות ביחסים טובים, בריאים ומפתחים ללא ציפייה לכך שהאדם השני יהיה "אתה". אפשר להעלות על הדעת את אופציית ה"בגידה"- יחסים אינטימיים או מיניים מחוץ למערכת הזוגית מבלי שהדבר יאיים או ינפץ את האקסקלוסיביות והאינטימיות שבין בני הזוג. ברור לי שמבחינה רגשית ייתכן והדבר אינו אפשרי, אך מסקרן אותי לפתוח את האפשרות על מנת למתוח את גבולות המושג חופש עד כמה שניתן במחשבה על יחסים-זאת מתוך הכרה עמוקה בכך שמחד קשר זוגי דורש ויתור על יתר האפשרויות ומאידך, אם הקשר אמיץ, חם וקרוב , ושני הצדדים חופשיים מדוע שקשר אינטימי נוסף יפגום במערכת היחסים הזו. אינני בטוח כלל שניתן לדון בנושא זה באופן ראציונאלי ומנותק וברור לי שברגע שהדבר מתרחש מתעוררות רגשות התנגדות עזים, אך האם לא מדובר בהתניות? האם ניתן להיות במקביל במספר קשרים אינטימיים מבלי שהדבר בהכרח יהיה מכאיב (עבורי או עבור בת הזוג).... אין כרגע שום מצב קונקרטי על הפרק מבחינתי- אבל אני מנסה להבין משהו על עצמי, על חופש, על התניות ועל יחסים.