דיכאון2

ד"ר קפלן שלום קראתי את המאמרים שהבאת לאינגריד לקרוא ,בהם כתוב על מצבים טראומתיים ש"אנשים שאינם דיכאוניים מסוגלים להתמודד עם אירועים אלו ולהמשיך לתפקד" השאלה שלי היא אם הייתי תמיד ילדה רגילה ושמחה( אני בת 22) ועברתי דיכאון קליני עקב אירוע טראומתי ,קיבלתי טיפול וכעת אני ,ברוך השם שוב בסדר- האם אפשר לקטלג אותי תחת המושג "אנשים דיכאוניים" וכנראה אני לא מסוגלת להתמודד עם מצבים קשים, או שזה אירוע שיכול לקרות גם פעם בחיים עקב משבר מאוד גדול? ושאלתי השנייה ע"פי מה שקראתי היא האם הפיתרון היחידי בדיכאון קליני כגון מה שעברתי הוא טיפול תרופתי או פסיכולוגי או שמא אם האדם ממש חזק ,באמצעות כח רצון הוא יכול לצאת מזה בעצמו?

חפציבה תודה שכתבת לי, עניתי לך ואשמח אם תוכלי להשיב לשאלותיי שם. תודה. דרך אגב, את שואלת שאלות נכונות!

אינגריד יקרה השבתי לך על המיכתב אבל נראה לי שכתבתי בטעות "לחפציבה" בכל מיקרה תיקראי זה מאוד חשוב שיהיה טוב אביה

חפציבה שלום אני לא חושב שכדאי או רצוי לקטלג אנשים. מה שקרה לך הוא אישי ואני לא חושב שניסיון להגדיר אותך תחת אבחנה כזו או אחרת תתרום במשהו למצבך. הקריטריון להחלטה האם יש צורך בטיפול או לא הוא הרגשתך. אם את מרגישה שאיכות החיים שלך נפגעת כתוצאה מהעבר או ממה שקורה היום כדאי לפנות לטיפול ובהתאם להיכרות עם איש המקצוע אליו תגיעי אפשר יהיה להמליץ כיצד להמשיך. השאלה האם כוח הרצון מספיק אלא האם יש צורך בסבל אותו אולי כוח הרצון יכול לשאת. לפי מה שאת מתארת כדאי לפנות לטיפול ולא כל כך להתלבט בהשלכות השונות של מה שקרה ויקרה. בברכה ד"ר אורן קפלן