גמילה מטיטולים ופחד מכלבים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/12/2003 | 19:14 | מאת: ד'

שלום!! שאלותיי הן: בתי בת השנתיים וחצי נגמלה מטיטולים לפני חודשיים בערך. זה קרה די מהר ואת צרכיה עשתה כמעט בכל מקום (באסלה, כמובן). בשלושת החודשים הראשונים של הגן הוצאתי אותה בצהריים ומתחילת חודש זה אני מוציאה אותה מהגן בשעות אחה"צ. מאז שהיא ישנה בגן היא מפספסת הרבה פעמים.. לפני כן לא פספסה כלל. אציין שהיא הולכת בגן לשירותים אך מפספסת בממוצע 2-3 פעמים ביום. הגננת משייכת את זה לשינוי הנ"ל (משהייה בגן ללא שינה לשהייה עם שינה). כמובן שבזמן השינה הגננת שמה לה טיטול וכשהיא קמה, היא מלבישה לה תחתונים. מה דעתך? האם הדבר קשור לשינוי? עליי לעשות משהו? לומר משהו לבתי? שאלתי השנייה: בתי אוהבת לבקר בגן החיות אך לא מרבה להתקרב אליהן. כשאנו הולכים להורים של בעלי ולחברים שיש ברשותם כלב, היא נכנסת להיסטריה, לא רוצה לרדת מהידיים של אביה ומנדנדת עד שמכניסים את הכלב לחדר נעול. גם אז היא לא מתנהגת בחופשיות והדבר מקשה עלינו לבלות עם החברים ולה עם המשפחה. אני מודה שכשהיתה תינוקת השתדלתי שהכלב לא יתקרב אליה מחשש למחלות.. איך עלינו להתנהג עם המצב הזה? תודה מראש..

06/12/2003 | 22:56 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ד' שלום לגבי הפספוסים, זו אינה תופעה נדירה ובד"כ קשורה לתגובה רגשית. אינני יודע לומר האם זה השינוי אותו את מציינת או משהו אחר, אבל ללא ספק קרה משהו שגרם לנסיגה. לא בהכרח שמדובר בגורם אחד בלבד, יתכן שזה השהייה בגן בצרוף דברים נוספים. רצוי לדבר על כך עם הילדה אבל אי אפשר לצפות שהשיחה עימה תהיה הגורם שישנה את המצב. בעיקרון ככל שפחות תהיה הסטריה סביב הפיספוס כך זה יחלוף יותר מהר. אני מציע לנהל יומן ולעקוב מתי היא מפספסת. סביר להניח שזה קורה במצבים מסוימים ולא באחרים. אחרי כמה ימים נסו לבדוק אם אתם מזהים את הדפוס ואליו תוכלו להתייחס. לגבי הפחד מחיות, אם השתדלת בעבר שכלבים לא יתקרבו לילדה אפשר להבין את רתיעתה מכלבים. אם כיום את פחות חוששת מכך שכלבים יתקרבו אליה אפשר בשיטה התנהגותית פשוטה לגרום לה להתידד עם כלבים. מתחילים עם גורים קטנים ובהמשך לכלבים גדולים יותר. אפשר ליצור קשר עם מאמן כלבים ולעשות את זה בצורה מסודרת אם זה מספיק חשוב לכם לשנות את הדפוס. בברכה ד"ר אורן קפלן

07/12/2003 | 18:20 | מאת: ד'

אורן שלום!! לגבי נושא הגמילה מטיטולים: שכחתי לציין במכתבי הקודם שבתי עושה את צרכיה בתחתונים רק בגן! בכל מקום אחר היא רצה לשירותים.. האם לדעתך יכול להיות שהיא מפחדת להחמיץ פעילות כלשהי כשהיא מרגישה צורך להתפנות ולכן בורח לה? האם את המעקב יש לעשות בנוכחותה ובעזרתה או שזה צריך להיות מעקב שלי אישי בלבד? תודה..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית