תודה רבה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/12/2003 | 19:15 | מאת: דינה

תודה לכם ! רציתי אולי פה להתפרק כי לספר לחברה לא בא בחשבון היא יכולה לשמוע , ואז באמצע יש משהו שמפריע ככה שאני כבר מוותרת , כי בשבילי עניין כמו האבל שלי זה רק שלי ואף אחד לא יוכל להגיד אל תתאבלי זה עבר או תנסי לשכוח , אצלי זה כניראה הפוך ככול שהזמו עובר אני יותר מתגעגעת , אני הרבה מדברת עם אנשים מבוגרים ,כאילו הם הורי ותמיד אעשה הכל בשבילהם אני אשמע אותם אחבק אותם ויש בי המון אהבה לתת אין לי בעיה זה אחד הדברים שבורכתי בו אני מזדהה עם כל כאב שאדם אפילו זר לי כואב , פה אני יכולה לספר הכל מה שליבי מרגיש , וזה הגעגוע שלא עוזב אותי כל רגע שיש לי פנוי , שלא תחשבו שאני בדיכאון. אני אישה שמחה מאוד ומצחיקה ומאוד אהובה על כולם אני ניקראת אישה טובה שאוהבת את כולם אני אוטטו חוזרת לעצמי לבישול ולמוסיקה שהילדים יפעילו שבטח ישגע אותי ולבעל שיבוא מהלימודים ככה שאני די בסדר ביום יום .רק מתגעגעת ומותר לי כי זה מה שנותר לי מאימי סליחה על אורך המכתב ושוב תודה דינה

03/12/2003 | 21:30 | מאת: דנה

הזמן ירפא לאט את הכאב והאהבה שלך אליהם תמיד תשאר בלב. אז אולי את במצב שאת צריכה קצת זמן לכאוב ולבכות ולפרוק את מה שאת מרגישה ולאט לאט לחזור לעצמך. לפעמים אני חושבת שטוב שיש לנו את הפורום כאן כדי להעלות את המחשבות, הרגשות,האהבות והאכזבות. אז אם את לא יכולה לדבר עם חברה אז לפחות תוציאי כאן ותשתדלי להיות חזקה הזמן יעשה את שלו ופחות יכאב ואז ישאר לך הזכרון המתוק מהם. מקווה שתהיי חזקה.

03/12/2003 | 22:03 | מאת: דינה

תודה רבה לך דנה על העידוד , אני באמת מגלה שפה אפשר לבכות ולדבר על מה שכואב ,7שנים לא בכיתי על יד אדם או הראתי את הכאב ,תביני אמא שלי ז"ל הייתה אישה צנועה וטובההה ,אין הרבה אנשים כמוה ולאבד אותה ממחלה אכזרית קשה לכולנו האחים ולאחיות ועזבה אותנו, אני נשואה 20 שנה אבל אני במחיצתה תמיד הרגשתי ילדה קטנה של אמא שעוד זקוקה לה והיא תמיד הראתה לי אהבה ענקית החברות שלי היו באות אלי כדי לראות אותה ולשוחח איתה ןלצחוק עברו 7 שנים ואנחנו עוד מדברים עליה כאילו היא איתנו וחולמים ותמיד אוהבים אותהושוב תודה לך דנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית