אמא מודאגת

שלום רב, הנני אמא לילד בן ארבע. אתמול נאלצנו להרדים את כלבנו שנמצא עימנו כשניים עשר שנים. הילד קשור מאוד לכלב ויודע כי הכלב נמצא אצל רופא. שאלתי היא מהי הדרך הנכונה ביותר לספר לילדינו בשורה זו. ההתיחסטת לכלבנו היתה כמו לבן משפחה. תודה הדס

הדס שלום צריך לספר לילד את האמת, אבל בנוסח שיוכל לקבל. לספר שהכלב סבל מאוד ושהוא מת. שהוא הלך ולא ישוב עוד אבל שעכשיו טוב לו והוא לא סובל יותר. אפשר להסביר שכל שנה של כלב זה כמו 7 שנות אדם ולכן שהכלב היה מאוד מאוד זקן. אם נראה לכם מתאים תוכלו לספר על גן עדן או על השמים שלשם הולכים אלו שמתים. הסיפור צריך להיות בסגנון שהילד יכול להבין ושמתאים לערכים ולאמונות שלכם. אי אפשר להפחית את העצב, זה באמת נורא קשה כשכלב שהוא כמו בן משפחה נפטר. הילד צריך להבין את מה שקרה ולהיפרד ולהתאבל בדרכו על האובדן. זה חלק מהחיים ואי אפשר לברוח מזה וזה גיל בו אפשר ורצוי להסביר את מה שקרה באמת. עם זאת, אפשר בטווח של שבועות או חודשים (לא מייד כעת) לחשוב על להביא כלב חדש הביתה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני סיפרתי בזמנו לביתי { כאשר נאלצנו להרדים את הכלבה } שהיא הייתה זקנה ולכן שלחנו אותה למקום שמטפלים בכלבים זקנים , כמו באנשים זקנים, לאט לאט היא שכחה מהעניין ולאחר שנה וחצי הבאנו לה כלב חדש רק כשהיא הייתה גדולה יותר ומבינה סיפרנו לה את האמת