כעס על אמא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/11/2003 | 17:26 | מאת: אלונה

לד"ר קפלן שלום רב, אני בשנות השלושים לחיי, רווקה , אני מתגוררת אצל אמא שלי שהיא אלמנה, ובסופי שבוע אצל חבר שלי.אני מרגישה שיש לי כעסים רבים על אמא שלי, שנובעים מחוסר התקשורת שלה איתי ועם שאר האחים שלי, אני מרגישה שהיא רוצה לקבל מידע היא עושה את זה דרך שאר האחים, אני לא מסוגלת להיפתח אליה, אני חושבת שהיא לא נתנה לי את האהבה , יחס, השקעה שהייתי צריכה לקבל ממנה,בתור ילדה נערה ובחורה מתבגרת. היא הולכת ומדברת עלי שאני לא רצינית בכלום בחיים שלי. אני מבינה שהמנטליות שלה היא כזאת ובכל זאת אני כל הזמן כועסת עליה,אני ממש משתדלת להחליף איתה משפט או שניים וכל זה כדי שאני לא אצטער בעתיד.אני כועסת עליה על חוסר הביטחון שלי , על חוסר ההצלחה שלי בהקמת משפחה משלי,וכו' איך אני יכולה להשתחרר מהכעסים האלה , איך אני יכולה לסלוח על זה שההורים שלי סדרי העדיפויות שלהם היו אחרות ולא השקעה בנו הילדים שלהם?! אודה לך על עזרתך.

23/11/2003 | 20:15 | מאת: נורית

אל תכעסי- את מצד אחד כועסת על אימך ומצד שני את בגיל 30 ואת עדיין חייה איתה... נשאלת כאן השאלה למה ? זה נראה כאלו בהתנהגותה היא גורמת לך בכל זאת להיתקע תחת קורת גג איתה... לגבי כעסים על הורים טבעי לחלוטין ... אבל היום את בת 30 ואת מבוגרת דיו כדי לבצע שינוי בחייך. את ראויה לשינוי חיובי, לחיים משל עצמך, תשתחררי ממנה וממה שלא העניקה. קחי את עצמך בידיים תעזבי דחוף את הבית ותצמחי מההתחלה .... את לא מתארת לעצמך איזה שינוי חיובי יכול להתחולל מזה. יאללה לכי על זה ועכשיו!!!! בהצלחה נורית

23/11/2003 | 22:45 | מאת: adi

אלונה ונורית שלום, אלונה, את לא כותבת על עצמך הרבה. כלומר מה את עושה בחיים וכו' . גם לי היו כעסים על אימא שלי, אבל היום יש לי איזושהי השלמה עם מה שעשתה. אני בהחלט חושבת שההצעה של נורית היא טובה, אבל לעיתים שכר הדירה הוא מאוד גבוה. חוץ מזה שמי שרוצה עצמאות, צריך לשלם מחיר, וזה לא רק המיסים. המחיר הוא גם שאת צריכה לדאוג לך לכביסה, לניקיון הבית, וכולי. אפשר גם לגור עם שותפים, אבל זו אופציה בכלל לא פשוטה. נורית, ההצעה שלך טובה מעיקרה ונכונה, אבל לא כולם יכולים להרשות לעצמם לממש אותה. אני מכירה מישהי בשנות השלושים לחייה שעדיין חיה עם ההורים, כי אין לה כסף לשכר דירה! אני גם מכירה עוד סיפור של מישהי שחייתה מחוץ לדירת ההורים וכעת נאלצה לחזור לשם עקב תשלומי שכר הדירה. עדי

24/11/2003 | 08:37 | מאת: אלונה

היי נורית, ותודה את צודקת שהיא גורמת לי "להיתקע" ואני רוצה לעזוב אבל אני מתלבטת אם לעבור לגור אצל החבר שלי, אני לא רוצה לעבור בגלל הסיבה הלא נכונה, כי לאחרונה הוא אמר לי באחד הויכוחים שלנו שהוא לא בטוח בקשר הזה, ושאנחנו טיפוסים דומים , דבר שמקשה על החיבור בנינו. בכל מקרה אני מודה לך על האכפתיות. המשך יום טוב אלונה

24/11/2003 | 22:53 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אלונה שלום התגובות הרבות שקיבלת מעידות אולי עד כמה נושא הקשר הראשוני עם ההורים הוא משמעותי ומשפיע לאחר מכן עד דברים רבים בחיים. את פותחת את דבריך בכמה מילים על עצמך, על כך שאת רווקה ומתגוררת בסופי שבוע אצל חברך. למרות שאת לא מתייחסת לכך ישירות יש לי הרגשה שהעובדות הללו קשורות בדרך כלשהי לכעסים שיש לך עם אמא שלך, למרות שלא אמרת על זה דבר קונקרטי. אני מתאר לעצמי שהמגורים איתה כיום הם חלק מהרצון שלך, מודע או לא מודע, להשלים דברים שלא נוצרו בעבר, אחרת היית בוודאי עוזבת את בית אמך לפני זמן. אינני יודע כיצד הכעסים ישתנו או יעלמו. יש הרבה דברים ואתגרים שעומדים בפניך ורק את זו שתוכלי לשנות את עתידך עבור עצמך. יתכן שתוך כדי כך תהיה לך הזדמנות להתבונן על הדברים שהתרחשו בבית אמך מזוית אחרת יותר סלחנית. בכל מקרה, תהליך השינוי הוא כעת על אחריותך בלבד, ולא מוטל על כתפי אמך. כאשר תרגישי יותר עצמאית וקומפטנטית להתמודד עם מה שקורה לך סביר להניח שהכעס כלפי אמך ואולי גם הכעס כלפי עצמך יחלש. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית