עזרה דחוףףףףף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/11/2003 | 00:00 | מאת: לימור

כתבתי בעבר.החתול גורש מהבית לא יכולתי יותר לראות אותו צמא למגע ואני חסר חשק לנגוע.עדיין לא מטופלת אבל רוצה.זה רק יקר ואין לי כסף נמתין קצת לא יודעת מה קורה סביבי אני נוחתת במהירות למטה.ויש לי ילדה ובעל ואני בת 34 רק פגועה.והכל בגלל התאונה שגרמה לכל הבעיות(צינתורים חוסר תחושה מיני שתיה מבוקרת כדי לא להכביד על השלפוחית אוכל מסויים הרי גם יציאות יש קושי כי הפגיעה עצבית)אנא אלוהים תפסיק את הסיוט ועכשיו נמאס לי.ואני אוהבת את החיים אני אופטימית.רק איפה אני?????????????

לקריאה נוספת והעמקה
20/11/2003 | 00:52 | מאת: יעלה

לימור היקרה, מבין המילים צועק הכאב הגדול שלך. אכן, עברת חוויה טראומתית, ואין ספק שלוקח זמן להתאושש ולהחלים, פיזית ונפשית. אבל לימור, אל תתני ליאוש לעוור ולשתק אותך ! כל כך קל ליפול לתהום העמוקה הזו ולשכוח את הדברים היפים שמסביב. יש לך כל כך הרבה בשביל מה להלחם עבורו !!! וכמו שאת בוודאי מטפלת באיברים שנפגעו, על תזניחי גם את הנפש. שהרי הגוף והנפש - חד הם, וללא החלמתו של האחד, החלמתו של השני תהה קשה הרבה יותר! אני מבינה שיש קושי כלכלי. אבל את יכולה לפנות לטיפול במחיר מסובסד דרך קופת החולים, או לטיפול ללא תשלום בתחנה לבריאות הנפש באזור מגורייך! התייחסי לטיפול בנפשך כמו שאת מתייחסת לטיפול הפיזי. וכמו שלא היית משאירה רגל שבורה ללא טיפול, כך גם לגבי כאבך הנפשי. מאחלת לך ימים יפים וכוח להגיע אליהם שוב ! יעלה.

20/11/2003 | 06:14 | מאת: לימור

תודה.אבל קשה להסביר.לפני הפגיעה שהיה לי מצב נפשי ירוד יכולתי להתמודד.הגוף מתפקד ולא סובל אז קל.אתה עצמך קם מנפילות שלם מושלם כל מה שדאגתי לגבי הגוף אולי היתה דיאטה.אבל שהגוף בוגד בך אין כוח אין מצב לקום מפגיעה נפשית.זה כל הזמן מזכיר לך שזה לא בשליטה.אתה לא שולט יותר רק פגוע.אז את נופלת וזה לא נגמר כמו עליסה מהאגדות.אבל בלי פטריה שמגדילה או מקטינה.אין אגדות אין כלום.המצב כזה להתעורר ולהבין זהו אני כזה.לא חש אז הנפש נאטמת והנשמה נסגרת.לא חושבת שיש רופא שיכול לעזור. אני כמו מומיה רק נמצאת שם וחלולה מבפנים.עזרו ליייייייייייייייייייייייייי

20/11/2003 | 23:46 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לימור שלום הכאב גדול ואת זקוקה לתמיכה וליווי. הטיפול הפסיכולוגי אינו פחות חשוב מזה הרפואי שכן מה שיוכל לשקם אותם זה לא רק חוסן גופני אלא בראש ובראשונה חוסן נפשי. כפי שכבר ציינתי בעבר אני מציע שתפני לקבלת טיפול פסיכולוגי ובהחלט גם קבוצת תמיכה עשויה לעזור אם תמצאי מסגרת מתאימה. הכתיבה דרך האינטרנט בפורומים וקהילות רלוונטיות עשויות גם הן לתרום כדי שלא תשארי לבד ותוכלי לקבל תגובה וקשר עם אנשים אחרים. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית