סבתא מודאגת

שלום, אני סבתא לנכד בן שנתיים ושמונה חודשים. בזמן האחרון (כ-3 חודשים) הילד מסרב לאוכל מלבד דייסות. אני מאוד דואגת וביקשתי שיקחו אותו לבדיקה, אך בני וכלתי אומרים שהם ההורים והם לא דואגים. הילד רזה מאוד וחיוור אבל פעיל ומלא מרץ. השאלה שלי היא האם אני צריכה לוותר ולא לדבר יותר על התזונה שלו? (הילד שוקל 10 ק"ג) תודה, דפנה.

שלום, רציתי להוסיף שאני חוששת שהילד יסבול מהפרעות נוירולוגיות בגלל חוסר תזונה. תודה שוב, דפנה.

דפנה שלום זה באמת לא פשוט. את דואגת, אבל בנך שם גבול ולא מוכן לקבל את דאגותיך. אני חושב שתצטרכי אכן לסמוך על ההורים שיעשו את מה שנדרש, אני לא רואה שום דבר שאת יכולה לעשות כרגע ולחץ על ההורים רק יגביר את הקושי בתקשורת. אני מבין את דאגתך ואני מתאר לעצמי שאת גם אמרת את הדברים לבנך וכלתך. כאן מסתיים תפקידך ומתחיל תפקידם כהורים. בברכה ד"ר אורן קפלן

דפנה שלום, אז ככה. אני אמנם לא אימא, אבל ממה שאני ראיתי עם הסבתא שלי, עוד יהיו לכם הרבה פלותגאות (נקודות שאין עליהן הסכמה). מותר לך לחלוק על מה שההורים עושים, ואני חושבת שכן יש מקום שאת תביעי את דעתך, אבל תזכרי שאת ההחלטות הם אלו שיצטרכו לקחת. הם יעשו טעויות, זה בטוח. בינינו, מי שלא עושה, לא עושה טעויות! אני לא אומרת שאהיה אימא מושלמת. לחלוטין לא! גם אני חשבתי בעברי שסבתא צריכה רק לפנק, אבל ראיתי שזה לא ככה. עדי