למי פונים.

איך בעצם פונים, למי מתקשרים, כשמחליטים סוף סוף לעשות משהו. למה? כי משהו ברור למדי דפוק אצלי. אגב. מה ההבדל המשמעותי בין פסיכולוג לפסיכאטר, והאם אפשר לעשות היפונזה כשרוצים לברר לגבי זיכרון לא ברור מהעבר שלי- אצל פסיכאטר או פסיכולוג? האם יש פסיכולוגים שעובדים בשיתוף עם דיאטנית, לא בהכרח במסגרת הפרעת אכילה?

קיטיקט, 1. את יכולה לפנות לאיש מקצוע בשלוש דרכים: א. דרך קופ"ח; ב. באופן פרטי; ג. במרפאה הציבורית לבריאות הנפש. 2. פסיכיאטר הינו רופא, ולכן היחיד שמוסמך לתת תרופות פסיכיאטריות, בניגוד לפסיכולוג שאינו רשאי לעשות זאת. 3. בקשר להיפנוזה - לא משנה אם זה פסיכיאטר או פסיכולוג, העיקר שהוא מורשה לעשות בתחום. 4. לא מכירה מסגרת שבה פסיכולוגים ודיאטנים עובדים בשיתוף, אלא אם מדובר במרפאות להפרעות אכילה.

העניין הוא שכן יש קשר בין אוכל למחשבות שלי, ואוכל מסמל הרבה יותר. לא רוצה לפנות למרפאה להפרעות אכילה. זה מה שחסר לי. לראות צפליונית (ולא מתכוונת לפגוע במישהו חס וחלילה באמירה הזו) כל היום. שנית כל, אם החלטתי לעשות כן. מה אני עושה? למי אני מתקשרת? למי הפונה? ומה הנזק בכיס?

שלום בסך הכל אני חושב שקיבלת תשובה לשאלתך. אני מבין שהקושי הוא שילוב של התנהגות כפייתית הקשורה לאוכל. לפיכך כדאי לפנות לטיפול הפסיכולוגי ובמסגרת הזו להתייעץ מהי הדרך הנכונה ביותר לטפל באוכל, האם יש צורך בתרופות, האם יש צורך ביעוץ דיאטני וכו'. בשלב ראשון צריך דמות טיפולית אחת שתנהל את מהלך הטיפול ולפי מה שאת מתארת מתאים שזה יהיה פסיכולוג. לגבי טיפול ציבורי או פרטי, זו בעיקר החלטה הקשורה להעדפתך האישית ויכולתך הכלכלית. רצ"ב קישור למאמר על עובדות בסיסיות על טיפול פסיכולוגי http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן