לחץ..

ד"ר שלום רב, רצוני לשתף אותך במשהו שעובר עלי ... כרווקה בת 28 טבעי הדבר שאני יוצאת עם בחורים למטרה רצינית. לא פעם קורה שכשאני מרגישה , דממה, שתיקות במהלך שיחתי עם הבחור, בעוד אני מעוניינת בו, וחוששת שמא אדחה אותי, אני נסחפת לפטפטנות יתר, כדי למלא את החלל- שתיקה שנוצר ביננו, וכביכול להתעלם לכסות כביכול על המבוכה דלי לשתיקה או כחשש ששתיקה, תביא לאי התאמה ואי רצונו בקשר עימי. רצוי לציין שאני בחורה מושכת אינטלגנטית אקדמאית ו...ואולי זה שייך לסוג של חוסר בטחון כשאני מעוניינת בבחור ורוצה להשביע רצונו. כמובן שבבחורים רבים אף אני לא מעוניינת.. ואז כמובן לא חשה כל מבוכה בפגישתם, מאחר ואיני מעוניינת בקשר עימם...עתידי. 2.כשאני חוזר הביתה , אני לפעמים כשרע לי או כפיצוי , תסכול אני הוכלת וזוללת מידי, בעוד כשאני מסופקת או מחוזרת ני מעודדת לשמירת המשקל דוקא...כאין הרס עמי אולי? האם זו בולמיה? הזלילות לא במינונים גבוהיים מאוד, אך הם באים להשביע רעב ללסוג אחר כנראה? מה ניתן לעשות במצבים אלו? אם כי הם לא ממש שגרתיים.. בכבוד רב ובתודה, נועה

התגובה שלך לגבי רגעי שתיקה נראית כאילו את לא רגועה כשאתם נפגשים. את כנראה בתחושת מתח שכל הזמן צריך לקרות משהו. אולי בתחילת קשר יש לפעמים קצת מבוכה והשיחה לא תמיד זורמת? לדעתי את צריכה להשתחרר מהמתח , לא כל הזמן צריך לדבר, אפשר שיהיו גם שתיקות במהלך השיחה. תני לשיחה לזרום באופן חפשי. הרי כשמדברים , עניין גורר עניין וכל אחד מוסיף משלו וכך השיחה מתפתחת. הצורך לדבר כדי שלא יהיו שתיקות עלול לקלקל לך ולהפריע לקשר. בעניין הזלילות קשה לי לענות לך כי אני לא מתמצא בזה.

נועה שלום המשפט הראשון שלך על כך שאת רווקה ומחפשת כעת קשר רציני הוא משפט המפתח. במשפט זה תיארת שאת נמצאת למעשה במצב לחץ ולכן מפגש עם בחור שמוצא חן בעיניך הופך מחוויה נחמדה ונעימה לסיטואציה מכבידה ומעיקה. מן הסתם טבעי שבמצב כזה תגיבי בחרדה, פטפטנות, אכילה וכו'. השאלה איך הופכים את המפגש הזוגי למשהו נעים שלא כרוך בכל כך הרבה תכנון ומצוקה. אני מבין את רצונך בקשר זוגי אבל את צריכה להבין שמה שקורה לך יוצר מעגל סגור שדווקא מרחיק ממך את מה שאת מחפשת. כמו זוגות רבים שלא מצליחים להיכנס להריון מרוב לחץ שלא יכנסו להריון, דווקא כאשר הם מוותרים הכניסה להריון נעשית מאוד פשוטה. עליך ללמוד להנות יותר מהמפגש הזוגי, סביר להניח שתרגישי נינוחה יותר ופחות נדרשת להתגבר על השתיקה, מן הסתם את תהיי גם במיטבך בעיני הצד השני במצב כזה, וכמובן תזדקקי פחות לפיצוי האוכל בסיום. אם אינך מצליחה להביא עצמך לרגיעה בכוחות עצמך כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן