השתלטות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/10/2003 | 16:28 | מאת: סתיו

הבנתי כבר שיש הבדל בין התמכרות לאובססיה, להרגל להתנהגות וכדומה... אך האם יש דבר כזה שנקרא : התמכרות ל ש ל י ט ה או תופעה אחרת לשליטה באנשים ? הצורך הבלתי נשלט לשלוט באנשים ? לצאת מדעתך ולהפוך עולמות באם הם אינם עושים את מה שאתה מבקש כי אינך מהמתכופפים? אנשים אשר יומם מתחיל ב"להחליט בשביל אחרים" מה טוב להם? להיות מניפולטיביים עד כדי אובדן הגיון? אנשים שחושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מכולם - ומי שאינם מצליחים לשלוט עליו הם פשוט יורדים לחייו? וגם אם הם יודעים היטב שהם לא יודעים בתחום מסויים טוב יותר ממך, הם יתנו לכולם להרגיש שצריכים לשלוט והם ישלטו . לעתים זה הבעל, לעתים שכן, לעתים הבוס/ית בעבודה, אנשים אשר הצורך בשליטה טוטאלית על סביבתם גורם להם להיות עיוורים לנעשה סביבם? ללא יכולת להבחין בין טוב לרע, ? ללא יכולת להבין את הסבל שהם גורמים לסובבים אותם? אנשים שאין להם הערכה אלא למה ש"רשום על שמם" וכשמשהו אינו רשום על שמם - הם יהפכו עולמות עד ש"יהא רשום על שמם" תוך כדי דריכה על כל מה שבדרך? אנשים שהדרך היא האמצעי להשגת השליטה? יש משהו כזה: התמכרות לשליטה ,או תופעה נפשית, או איך תקראו לזה?

31/10/2003 | 18:17 | מאת: ד"ר אורן קפלן

סתיו שלום את מכנה זאת התמכרות לשליטה, מה שאת מתארת נשמע כמו סוג של עריצות. בד"כ האפשרות להיות עריץ תלוי במעמד וכוח מצד אחד, ובפרטנר מפוחד שמוכן לקבל את ההשתלטות. יש בסיטואציה כזו תסכול רב ואני יכול להבין את ההתמרמרות בה את כותבת את הדברים. צריך לקחת כמה דברים בחשבון. כדאי להתרחק מאנשים עריצים, אם יש לך אפשרות כזו. מסתבר שעל פי רוב יש בחירה גם אם מדובר באנשים משמעותיים בסביבה. דבר שני, צריך לפתח מודעות לרגישות העצמית לכאלה שאומרים לך מה לעשות. לפעמים זה לא הצד השני שתופס עמדת עריצות אלא דווקא העצמי שמתנגד לכל דבר ששונה ממה שמוכר או מכל דבר שלא "אני" קבעתי. אם יש בך חלק כזה יתכן שזה לא רק הצד השני אלא גם חלק שלך. והדבר האחרון, לא פעם נוצרת אינטראקציה בין שני הצדדים. משיכה מגנטית של תוקף ומותקף, תוקף ותוקף, והכל הופך למאבק גדול. מעגלים סגורים שכאלה אינם פשוטים ואם את מוצאת עצמך שוב ושוב בתוכם כדאי לבדוק איזה תפקיד את לוקחת ביחסים הללו וכיצד את יכולה להגביר שליטה בחייך. אגב, זה לא קורה רק ע"י התרחקות מאנשים אחרים אלא גם ע"י פיתוח מודעות וכישורים אישיים להתמודד עם המציאות. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית