הפרעה כפייתית ocd

כבר מגיל 18 הובחנתי כסובלת מocd וטפלתי טיפול שאכן עזר, מה שקורה הוא שבעיתות משבר ולחץ אני מגיבה בצורה קיצונית בשונה מאחרים שוקעת בדיכאון קיצוני ואז חוזרים הסימפטומים של התופעה. ההפרעה של כוללת מחשבות חוזרות ונשנות של פחד לפגיעה באנשים אחרים מחשבות אשר מטרידות אותי בשעת הלימודים כסטודנטית. אתמול מרוב לחץ ופחד עזבתי את הלימודים באמצע, פתאום החלה לי מחשבה עלי חובטת את ראש חברתי בקיר הדבר הביא אותי ללחץ נוראי על אף היותי מודעת לבעיה. וגרם לשום יכולת להתרכז במשהו אחר מלבד בכך . ברגעים כאלה אני חשה מצוקה רבה ובמיוחד בשל העובדה שאנני יכולה להסביר לאיש את מחשבותי מלבד למשפחתי . אני חוששת שהמחשבות יתקימו או לא יעברו. עד לפני חודש הייתה לי שנה די יציבה ואז חבר שלי ואני נפרדנו לקחתי יותר מדי כדורים להרגעה ולשינה ואלי זה עירער את האיזון הכימי בנוסף למצב הדיכאון והאכזבה שאני חשה מחברי אשר ממנו ציפתי להבנה בשל היותו סובל מהפרעה שונה בתחום החרדה החברתית. התחושה שחבתי היא ממש אבל ואובדן של אדם יקר לליבי והיא הביאה אותי למעשים מיואשים ולתגובות קיצוניות. אז ככה מה בעצם אני עושה פה? אני רוצה קודם לשפוך את ליבי בפני אנשים אשר מודעים לבעיה. ב. הייתי רוצה להכיר או לדבר עם אנשים הסובלים מבעיה דומה , זה מאוד יעזור לי לא לחוש לבד. ג. תגובות, עצות כל דבר ייתקבל בברכה . ד. פניתי לטיפול הציבורי אבל שם הכול מתנהל ממש לאט , אני חשה שבקצב הזה אני אוכל אולי למות עד שאקבל את העזרה הדרושה ( מה שלא היו עושים עם חולי לב במצב אקוטי ) תודה על כל עזרה שתתקבל ומקווה לטוב..

גם אני סובל מאוסידי ומעוד כמה הפרעות. אני בהחלט מזדהה עם התחושות שתיארת, כולל מחשבות עם תכנים אלימים במיוחד. אין לי עצות לתת לך מכיוון שאני בעצמי רק בתחילת הדרך אבל אני יכול רק להגיד לך שהפחד לפגוע באנשים מראה פשוט על אינטליגנציה רגשית גבוהה, היכולת "לחוש" את רגשות הסובבים, ובד"כ נמצא אצל אנשים אלטרואיסטים שמרגישים בצורה מאוד לא אובייקטיבית, שיש בהם כוח מסוכן לפגוע, כשזה למעשה לא נכון. אובדן אדם קרוב זה אחד הדברים הכי קשים בחיים, וזה לא פוסח על אף אחד מאיתנו. אני מתאר לעצמי שיש לך דפוסי התנהגות מסויימים שבטיפול נראה היה כי התגברת עליהם אך למעשה הם רק הודחקו לפינה חשוכה וחיכו לרגע של חולשה מצדך כדי להשתחרר. מותר להיות בדכאון, מותר ואפילו חשוב לבטא את מה שאנחנו מרגישים, גם אם לסובבים אותנו זה נראה קצת מוזר. שוב - אין לי עצות לתת לך אלא רק הזדהות... אה ובקשר למערך הפסיכולוגי/פסיכיאטרי בארץ, זאת אמנם הודעה ראשונה שלי בפורום הזה ואני לא יודע איך זה יתקבל, אבל נתקלתי בבעיות מאוד חמורות בכל הנוגע לטיפול פרטני יעיל, ובקשיים לתת מענה נכון ואמיתי למטופלים. חשבתי על הקמת קבוצת תמיכה לאנשים שסובלים מבעיות כמו שלי אבל גם בזה יש המון בעיות... מקווה שיהיה יותר טוב, גלעד.

לגלעד- אשמח אם נוכל ליצור קשר דרך מייל יש לי כתובת נוספת והיא : [email protected] ולי נוכל לנסות ולחשוב על פיתרון לגבי קבוצת תמיכה . הבנתי שבגהה יש משהו דומה רק שלוקח זמן עד שהם נענים לך . ( מדובר על מרפאות החוץ שלהם ) בכל אופן לכל מי שסובל מדבר דומה אשמח לשמוע על עוד דברים ומקומות שמטפלים בבעיה . וכן להתכתב במייל.

איילת שלום אני חושב שתצטרכי לקבל את החלק החרדתי שבך שאולי ילווה אותך כל חייך בצורה כזו או אחרת. פעמים רבות ואולי רוב הזמן הכל יהיה רגוע, אבל יהיו מצבים בהם הלחץ יעלה ואז תהיי רגישה יותר לתופעות טורדניות כפייתיות. זו הדרך האוטומטית שנפשך מכירה כדי להתמודד עם החרדה והלחץ ולכאורה להגן בפניו. בתקופות כאלה תזדקקי גם לעזרה טיפולית, הן פסיכולוגית והן תרופתית. כנראה שבתקופה הנוכחית הלחץ עולה והסימפטומים מתחילים לחזור. חשוב שתפני לייעוץ פסיכיאטרי ותקבלי תרופות שעשויות לעזור במהירות יחסית, גם אם את ממתינה בתור לטיפול הפסיכולוגי. במידה ויש עיכוב גם שם כדאי אפילו ללכת באופן פרטי חד פעמי כדי לקבל מרשם ואז להשתלב במסגרת הציבורית. רצ"ב מאמר על חרדה בתוכו התייחסות גם ל OCD. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה לך ד"ר קפלן אכן כבר פניתי לד"ר פרטי ואני מקווה שזה יתרום לחזרתי למסלול הלימודים והחיים הרגיל.