שאלה רצינית

אם מישהו מתפקד טוב מבחוץ אף אחד לא יודע שיש בעיה, אבל מבפנים הוא מרגיש שמשהו ממש לא בסדר, זה אומר שבן אדם משוגע? ועוד משהו, אם אמא של מישהו סובלת מחרדות ודיכאון גם הבן יצאה לא נורמלי?

א. לא. ב. גם לא. (ובכלל לסבול מחרדה ומדכאון לא עושה את הבן אדם לא נורמאלי).

שלום לשואל הרציני קודם כל אל תשתמש במושג "משוגע", זה מושג שהיה תקף בתקופות פחות מתקדמות בעולם וכיום יש ראיה אחרת על פסיכולוגיה. אפילו אם יש איזשהי בעיה, זה לא הופך אותך ללא נורמלי ולא שפוי. בנוסף לכך, עולם מודרני הוא עולם מלחיץ ובמיוחד בישראל שכאן מתווספות בעיות בטחוניות, כלכליות וכד'. תתפלא שהרבה אנשים סובלים מאיזשהי מצוקה פסיכולגית, רק שאו שהם לא הכירו עדיין בכך או שהם פשוט מסתירים את זה. בקשר לשאלה 1: אם אתה חש מצוקה אישית (אפילו שכלפי חוץ הדבר לא נראה) אך לא בטוח לגבי כך אתה יכול להתייעץ עם מישהו מקצועי בתחום או עם מישהו שמבין בעניין. מדובר בשאלה של הסתגלות, כלומר עד כמה הדבר הזה שמציק לך משבש לך את חיי היום יום. יש אנשים שסובלים מהפרעה מסוימת אך הם מצליחים להתמודד עימה והדבר לא משבש להם את חייהם, אז אין צורך לפנות לטיפול. כל עוד הדבר לא מזיק לאדם עצמו ולסביבה אז אין צורך גם בטיפול. חשוב לי להגיד לך שאם יש משהו שמציק לך, עדיף לטפל בזה בהקדם האפשרי כי המצב יכול רק להחמיר אם לא מתמודדים עם זה. אני יכולה להביא את עצמי בתור דוגמא - גם אני אף פעם לא שידרתי כלפי חוץ שמאוד רע לי אך מבפנים התפוצצתי ובאיזשהו שלב זה הגיע למצב שכבר אי אפשר היה להסתיר זאת וזה גרם לי לדכאון. אך מצבי משתפר אז אני אופטימית. בקשר לשאלה 2: בתחום הזה אני לא בקיה אבל לדעתי לא בהכרח, כלומר אם אמא סובלת מדיכאון וחרדה אז גם את תסבול מזה. תחכה לתשובה ממנהל הפורום. בהצלחה וכל טוב

לשואל שלום ראשית את נושא השיגעון אני מציע לשים בצד. מדובר במונח שיפוטי שההקשר היחידי בו כדאי להתייחס אליו הוא העובדה שאתה מאוד מודאג וניתן להבין את העוצמות של הדאגה בעזרת החשש משיגעון. בהחלט יתכן שמישהו יתפקד כלפי חוץ לכאורה בסדר, אבל מבפנים ירגיש שמשהו לא בסדר. על פי רוב זה רק עניין של זמן עד שזה גם ישפיע על התפקוד בחוץ ולכן כדאי לטפל בדברים. אם שסובלת מדיכאון וחרדה אינה מוגדרת לא נורמאלית באופן ישיר, בדיוק כפי שהתייחסתי לשיגעון קודם לכן. בכל מקרה, אין ספק שהורה שנפגע נפשית משפיע על ילדיו, בין אם בשל ההשפעה הסביבתית והקשר הבין אישי שנוצר, וגם עם מרכיב תורשתי מסויים. אני מציע שתקרא את שני המאמרים שלהלן ותראה האם הדברים הכתובים בהם מדברים אליך. אם כן בהחלט כדאי לפנות לטיפול, ולנסות עד כמה שאפשר לא לתייג את עצמך אלא פשוט לבקש עזרה, זה לא כל כך נורא ואיום ולא אומר עליך שום דבר שלילי. http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן