שאלה

לפני 3 חודשים הפסיקו את לימודיי באוניברסטיה (אחרי דיכוי ממושך). האם זה טבעי שאני עדיין מאד עצובה וחושבת לנסות לדבר עם גורמים רלוונטיים עד שיקשיבו ויבינו שטעו? אני מתחילה לימודים אחרים באוניברסיטה (אותה אוניברסיטה) וכ"כ עצוב לי כי נראה לי שעוד לא התגברתי על מה שהיה וקשה לי לעבור ממקצוע אחד לאחר (ועוד שונה כ"כ-מהומני לריאלי). איך אדע אם זה עצב רגיל כי הסיפור עוד טרי (מה גם ששנה שלימה סבלתי) או שיש לי סיבה לדאגה? אני רק יודעת שמבחורה מלאת שמחה, שמסתובבת עם חיוך על הפנים הפכתי לעצובה. קשה לי לשמח אחרי שהרסו לי דבר שרציתי כ"כ. ועוד דבר אחרון, כיצד אפשר לדעת שהרצון שלי להאבק להמשיך באותו מקצוע נובע מרצון אמיתי ולא כי נפגעתי מהאופן שבו הוציאו אותי? תודה

שלום רב, יש באוניברסיטאות שרותי יעוץ וטיפול פסיכולוגי לסטודנטים. אולי כדאי לך לפנות אליהם למספר שיחות כדי להבין מה עובר עלייך. מתאורך קשה לדעת האם מדובר בדיכאון המחייב טיפול, או בעצבות חולפת בעקבות המשבר. האם התחושות שאת מתארת מפריעות לך בתפקוד היום יומי ? האם את מסתגרת בתוך עצמך, נמנעת מפגישה עם חברות ומפעילות חברתית ? אם כן אז חשוב מאוד לגשת לפסיכולוג ולדבר.

דנה שלום לפי מה שאת מתארת נשמע שעברת פגיעה מאוד לא נעימה. הפסקת הלימודים עצרה משהו שרצית בו, וכנראה שהתהליך עצמו גרם לך לחווית השפלה. במצב כזה זה בהחלט יכול להיות טבעי ומתבקש שאת תהיי עצובה ומתוסכלת. אני חושב שבמצב כזה חשוב מאוד לבדוק מה באמת קרה, מדוע התהליך היה כפי שהיה, האם היה לך חלק בזה, האם הממסד התייחס בצורה ראויה, האם יש לך אפשרות להמשיך את הלימודים שרצית במוסד אחר ועוד שאלות רבות בנושא זה. אכן לעיתים צריך להשלים עם המצב, וכמובן ישנה אפשרות שהמסלול בו היית אכן לא התאים לך. נשמע שהעצב בו את שרויה קשור לבלבול ולשאלות הרבות הללו שבוודאי מעסיקות אותך מאז מה שקרה. מאחר ואת נמצאת בסוג של צומת החלטה או שינוי בהחלט תוכלי להיעזר בשירות הייעוץ לסטודנט כפי שהציע בהודעה הקודמת אורי. בברכה ד"ר אורן קפלן

סליחה שזה ארוך פשוט אני ממש מסובכת, מבוהלת, לחוצה ועצובה. באופן מאד מוזר האישה שהרסה לי באוניברסיטה עובדת במקום שאני עובדת. הבוסית שלי מאד מרוצה ממני ויש לי שם ממש ממש טוב בעבודה ואין שום סיכוי ולו הקלוש (לפחות כך אני מאמינה) שהיא איכשוא תגרום לי לאבד את העבודה שלי. אבל ביום שגיליתי שהיא עובדת שם ובמקרה נפגשנו בכניסה לבניין שבו אני עובדת היא חקרה אותי איפה אני עובדת ובתמימות עניתי לה כי לא חשבתי שהיא תנסה לפגוע בי. היום הסתבר לי שהיא מנצלת את תפקידה כעוס"ית לדחוף בחורה הזקוקה לסיוע סוציאלי במקומי בטענה ש-"מה הסטודנטית עושה שם, שעובדת ותיקה לא תוכל לעשות ? ". והצהירה מפורשות שתפנה לגורמים רלוונטיים כידי שיוציאו אותי וייתנו את מקומי לבחורה הותיקה (שאגב, אמרה לה שוב ושוב שהיא לא רוצה את העבודה שלי). לא עשיתי רע לאישה הזאת. פגשתי אותה פעם אחת באוניברסיטה וזהו (ביום שבו החליטו להפסיק את לימודיי). היא הסיתה בכירים באוניברסיטה לא להסכים להפגש איתי לשום מטרה, ועכשיו היא מנסה לפגוע בי בעבודה. אני בחורה ממש רגישה ואני מרגישה שכל רגע אני הולכת להתמוטט מפחד ולחץ. אני מרגישה כ"כ לחוצה שרב היום אני מרגישה שהאיברים הפנימיים שלי בחזה מכווצים. אם אני לא אחטוף התקף לב זה יהיה נס. אתה חושב שזה איזשהוא אזהרה של הגוף שלי שאני קרובה להתמוטטות עצבים ? (ואסור לי לספר כלום לאף אחד כי הבחורה שזקוקה לסיוע סוציאלי ספרה לי על הנסיון לפגוע בי בעבודה בסוד. והיא גם ככה נפגעה מעובדים סוציאליים. וכעובדת סוציאלית לשעבר איני מוכנה לפגוע באימון שקבלתי ממנה במיוחד כשהרבה הפרו את אמונה והיא שיודעת שהייתי סטודנטית לעו"ס בקשה ממני להיות העוס"ית שלה.)