ילד מכה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, יש לי שאלה שאולי נראית לא חשובה אבל אני בטוחה שבעזרת הכוונה נכונה חיי יכולים להשתנות. בני בן שנה וארבעה חודשים ומזה כשבעה חודשים הוא אינו מפסיק לנשוך לצבוט ולמשוך בשער לכל מי שבא במגע עימו. ניסינו להלחם בתופעה בעזרת כל העצות שכתובות בספר : לכעוס, להגיד אסור ואני כועסת או להעמיד אותו בפינה מספר פעמים אפילו שמנו אותו כעונש בלול אבל זה לא הפריע לו, צעקנו , בכינו לו והוא בשלו. לא הכנו אותו ואנו לא מוכנים לנקוט בדרך הזו כי אנו לא מסכימים עימה. הוא התחיל ללכת למעון מתחילת ספטמבר עד אז היה אצל אימי לבד אחד על אחד. מאז שהוא בגן הוא כבר הסתבך פעמיים בקטטה וקיבל שתי שריטות שמקשטות את פניו. אני ממש אובדת עצות ואין לי מושג לפנות, כל ה"יועצים" למינהם חוזרים בעצותיהם על מה שעשינו כבר. מספר השערות שיש לי הן שיתכן ובגלל שהוא עדיין לא מדבר אז הוא מתוסכל אבל התופעה החלה כבר מגיל צעיר יחסית. יש לציין שהילד מקבל את מלוא תשומת הלב שלי מרגע שאני בבית, בנוסף בחודש האחרון הוא יותר מושך בשער מאשר נושך. הוא ילד מאוד חכם שמבין הכל אך הוא גם מאוד עקשן ובעל דעה משלו. אודה לך מאוד באם תמצא עצה חדשה ומעניינת עבורי. בברכה , מאיה
מאיה, ב"תפוז" יש פורום שנקרא "חינוך לגיל הרך". ניסית שם? עדי
לדעתי צריך להתעלם לגמרי מהענין כי הוא מפיק איזו תועלת משנית מכל תשומת הלב הזו אם לא תעירו לו הוא יעבור לסדר היום ולא יכה
לא ניסיתי עדיין תודה על העצה! מאיה
מאיה שלום התופעה שאת מתארת נפוצה ועד כמה שאני יודעת כל הילדים כמעט בגיל הזה נושכים וצובטים ואח"כ זה עובר. להמשיך להגיד שאסור בתוקף לדעתי לא צריך להתרגש מזה עד גיל 3 זה עובר.