מחויבות.....

שלום רב אני נמצא במערכת יחסים זוגית שנמשכת ברוטו שנתיים.היו לנו לא מעט פרידות וחזרות,שכולן היו קשורות לאי המוכנות שלי להתחתן.בת זוגתי הייתה מוכנה לכך כבר אחרי 4-5 חודשים.אני רציתי להכיר אותה יותר,לגור איתה-וכך אכן עשינו.אבל כבר בשלב מוקדם של הקשר היתה המתיחות והלחץ של הדרישה מצדה להתחייב.אני בן 35 וחברתי בת 29. אני טיפוס שלא מקבל החלטות בצורה פשוטה וקלילה (לא מאלה ש"חותכים"),לא כל שכן בהחלטה להתחתן שלדעתי היא החשובה ביותר בחיים.מאחר וכך לקח לי הרבה זמן להגיע לכך,ולאחר הרבה ספקות ולבטים החלטנו לפני מספר חודשים להתחתן.העניין הוא שגם אז לא הרגשתי שלם עם ההחלטה.למרות זאת קיוויתי שעם הזמן וההכנות זה ישתפר.אז התחלנו לבדוק מקומות והפגשנו את ההורים וחשבנו על תאריך וכהגיע רגע האמת והייתי צריך לחתום באולם-לא הייתי מסוגל וכל העסק התפוצץ ונפרדנו.אחרי חודשיים של פרידה מוחלטת,התחלתי לחשוב שוב אולי עשיתי טעות ושמצאתי את הבחורה הכי מתאימה לי ,בחורה שאני אוהב ומה יש לי לחפש מישהיא אחרת.... בתקופה זו לא התגעגעתי אליה בצורה אובססיבית ולא בכיתי או משהו כזה,אבל החלטתי שאני רוצה לנסות ולחדש את הקשר ולהתחתן איתה.חידשתי את הקשר איתה לפני כחודשיים וזה לקח קצת זמן לרכוש שוב את אמונה,אבל בסופו של דבר התקרבנו והתחלנו שוב בתהליך של חיפוש מקום,והנה שוב הספקות וההתלבטויות בראשי שמונעות ממני "לסגור עיניינים" כלומר להתחייב/להתחתן.... יש כל מיני דברים שאולי מפריעים לי אצל חברתי או מפחידים אותי.בעיקר אולי הפערים בינינו בנושא הדת,אני מסורתי והיא יותר דתיה ושומרת שבת וכן היא מעוניינת בחינוך דתי לילדינו בעתיד.כאמור אני מסורתי-כך שיש לי זיקה לדת ואני מעוניין לשמור על המסורת בבית ,אבל אני קצת חושש ממצב עתידי שבו ילדי יהיו דתיים בעוד אני מסורתי ושנושא זה יצור קונפליקטים במשפחה.למרות שחברתי היא טיפוס מבין וגמיש ובנושא זה שבו אנו חלוקים היום ,החלטנו שנשאיר את זה להחלטה משותפת בעתיד.אני טיפוס שחושב יותר מדי,חושב כל הזמן כמה צעדים קדימה ומה יהיה וכו'.אני אוהב את חברתי והיא יקרה לי ואנחנו מסתדרים ביחד ויש משיכה...וישבתי מליון פעם וניסיתי לעשות מאזן של פלוסים ומינוסים-שהראה תמיד שיש יותר פלוסים ועדיין יש לי בעיה להתחייב.השאלה היא האם הבעיה רק בפחדים שלי ממחויבות ומלקחת סיכונים?,בזה שאני לא טיפוס עם גישה הכי חיובית ואופטימית בעולם?,בזה שהבטחון העצמי שלי לא גבוה כ"כ,,פחד מזה שאתחרט?(אני טיפוס שמרני בנושא גירושין...כלומר אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל),או שמא זה לא זה וזו הסיבה שאני לא שלם עם הצעד הזה.....אודה לכם מאוד על העזרה,כמו כן האם כדאי לי לפנות לטיפול (הייתי כבר אצל הרבה יועצים ופסיכולוגים-אבל נושא הדיון היה תמיד הזוגיות ולא אני,כמו כן לא הייתי בסדרה רציפה של פגישות עם גורם אחד),ואם כן יש מישהו מומלץ? תודה מראש על העזרה

שלום רב, לדעתי יש לך בעיה להחליט החלטות ואתה יותר מתלבט מאשר מחליט. גם אם הפעם לא תחליט ותפרדו שוב, לדעתי התופעה עלולה לחזור על עצמה שוב ושוב, גם עם נשים נוספות שאיתן תחליט שאתה רוצה להתחתן. כלומר שאתה עלול לחזור בך מההחלטה ברגע האחרון. אולי יש לך פחד ממחויבות ? רצוי שתדע שהפחד הזה להתחייב לנישואין קורה להרבה גברים. השאלה איך מתמודדים איתו ועם הספק האם הבחירה שבחרתי בבת הזוג המסוימת היא בחירה נכונה? ספק תמיד יהיה, גם אחרי שמתחתנים. אבל צריך לדעת להתמודד. אם יש תקשורת טובה בין בני הזוג ואין פערים עקרוניים בדעות והשקפות עולם אז אפשר להתמודד. השאלה האם אתה מסוגל. אם אתה מרגיש לא שלם עם עצמך ומתקשה בהחלטות קשות כמו זו, כדאי לך לפנות ליעוץ או טיפול כדי שיעזרו לך להבין את הקושי ולהתמודד איתו.