ההורים המציקים...

שלום, אני נערה בת 17 וחצי,עולה לי"ב. לאחרונה התחלתי למצוא ביציאות מאוחרות בלילה ובבילויים מסוג זה כדבר מאוד כייפי,חברתי ונחמד,שאני בטוחה שהרבה אנשים עושים. כלומר יוצאים לבלות עד השעות הקטנות של הלילה. הבעיה טמונה בהוריי... הם פשוט מחזיקים אותי "קצר".לא נותנים לי לצאת עד מאוחר,רציתי לבוא לישון אצל חברה-אך גם זה לא בא בחשבון אצלם. כשהיה לי את החבר הראשון הם הגיבו בחומרה,כעסו וטענו שיש לי "עוד זמן בשביל זה"-בכל שנות נעוריי לא הייתי מרדנית ולא עשיתי כל דבר בכדי לפגוע בהם,ועכשיו כשהתבגרתי ואני רוצה לצאת יותר והכל הם פשוט לא נותנים לי-תשובתם לשאלתי "למה"-היא "אמרתי לא וזהו!". אני הבכורה ולכן מבצעת את המטלות בבית,ובעימות שהיה לי עימם הזכרתי את העובדה שאני עושה כל מה שהם מבקשים ושאני רק רוצה לבלות כמו כל שאר חברותיי... ראשית הם אמרו בתגובה לכך שחברותיי "מקלקלות" אותי ושנית,שאני פשוט לא אעשה יותר שום דבר,כלומר "אל תעשי כלום ואת לא יוצאת לשום מקום!". אני מרגישה כלואה בבית! בלי דרך לנשום...אני באמת לא יודעת איך לדבר איתם. האם זה לגיטימי שהם יכפו על נערה בת 17 וחצי להיות תקועה בבית,בזמן שבילויים מסוג זה(שאין בהם כל פסול והם אינם מזיקים לאיש)הם החביבים על בני גילי ולהורים אחרים אין כל בעייה עם זה... איך לדבר איתם? איך להסביר להם שאני רוצה לצאת ושהתקיעות הזו פשוט מחניקה אותי??? הם חוסמים כל אפשרות לשיחה איתם,זה תמיד ה"לא" וזהו. ואני ממש לא מבינה למה,אני אחראית,תלמידה טובה ומבצעת את כל מטלות הבית. אשמח לקבל כל עצה... תודה.

ליטל, תנסי לשבת ולדבר איתם באווירה רגועה. תסבירי להם שעכשיו זה הזמן לחבר ראשון, וזה בהחלט לא אומר שאת תהיי איתו ... את גם יכולה לערב את היועצת שתדבר איתם! עדי

אני ניסיתי כבר לעשות את זה... הם פוסלים את הדברים שאני מציגה בפניהם ולכן זה כל כך קשה...