אי קבלת החלטה כבוגר מצד המשפחה (האם)

לד"ר אורן קפלן שלום רב. שמי הוא רביב ובן 25, ברצוני להציג לך מקרה שמלווה אותי כבר המון שנים ומאז היותי כבוגר. המקרה הוא שבקרוב אני מהגר למדינה אחרת עקב מצב כלכלי קשה מאוד, שסיבות אחרות נוספות שבכללן הן סיבות אישיות. מילדותי נולדתי עם חיך ושפה שסועים, ועקב כך נוצר מצב שהאם תמיד הייתה מטפלת בי עד היום בצורה מסיבית והדוקה. עקב מכתב שכתבתי לנשיא מקסיקו, ובו פירטתי על בעיותי האישיות והאקונומיות הקשות הוחלט לעזור לי בתהליך ההגירה וע"י כך לקבל את האזרחות שכיום בלעדיה לא ניתן למצוא עבודה באף מדינה אחרת (עקב חוק הזרות) שקובעת שאף אזרח זר לא יכול לעבוד במדינה האחרת מבלי שיהיה לו את האזרחות של המדינה עצמה (כמו כן יש לי נסיון רב בנושא זה, מאחר שגרתי בבוואנוס איירס תקופה של חצי שנה, כאשר במהלכה חיפשתי עבודה אך לצערי לא היתה בה הצלחה ולא קיבלתי את העזרה הדרושה, גם מצד הקהילות היהודיות השונות בארגנטינה) אישיותי היא : רגיש , אינטליגנטי, חכם, אחד שמאמין בעצמו וביכולתיו ויודע את המגבלות שלו, מה שטוב ורע ולמה הוא מסוגל להגיע בעתיד, בקיצור אחד שיודע מה רוצה מעצמו ומוכן להילחם כדי להגיע למטרה שאליה הציב ולא משנה היעד שלו, תוך כדי שימוש ברצון, באמיצות, כוח סבל שאותה קיבל במהלך השנים. אחד שילחם למען העתיד שלו, שיכול להיות האושר שלו. אפילו אם יהיה צורך בהחלטות גורליות שיכולות להיות מוזרות מהצד השני, כגון: משפחה וכדומה. יש לציין ואיני חושב שאני "משוגע" עקב ההחלטה לעזוב את ישראל לעבר עתיד טוב יותר (מאחר ויש ישראלים אחרים העושים זאת ולא רק אני) כיום התחלתי בתהליך ההגירה מצד המשפט וכל מה שכרוך בזה, על מנת לשנות את האזרחות.. במקרה זה מקסיקנית ולקבל את כל הזכויות שיש לאזרחי המדינה (כשהעיקר הוא הזכות לעבוד ולגור) מאחר שאני אזרח זר שאין לו בעיקרון זכות במדינה שאליה אני רוצה להגר (כך כתוב לפי החוק ונאמר לי מצד המון חברות מעסיקים שאיתם יצרתי קשר בארצות שונות, בספרד, ארגנטינה, מקסיקו). במשך כל תהליך ההתבגרות שלי נתקלתי בקשיים חריפים מאוד מצד המשפחה בעיקר מהאמא אשר בעיקר היה בהחלטת החלטות מצידה, מאחר שהיא הייתה רגילה לדאוג לי כל הזמן, ולפעמים לומר מה לעשות גם, כך שהיתה רגילה ליצור את החלטות במקומי כמו כן, בתקופה האחרונה אמא שלי עברה סבל רב מסיבות שונות שהן מצב אקונומי חמור, שבו הייתה בחרדה. אך הסבל הגדול היה עקב מותה של סבתא שלי זכרונה לברכה אשר נפטרה מסרטן (אני קיבלתי את זה כאיש בוגר, מאחר שהחיים לא קלים וחייבים להמשיך קדימה ולנסות להתגבר על הקשיים שיכולים להיות במהלך חיינו) בזמן האחרון, אני נמצא במצב שבו האמא אינה מסוגלת להבין שהגיע הזמן להיפרד, ולתן לבנה להחליט את ההחלטות אשר יקבעו את עתידו כבוגר ואחראי למעשיו, כמובן והיא יכולה להציע אך אינה יכולה להחליט מאחר ש "אף אחד בעולם אינו האלוהים, ואינו מסוגל לקבוע את החלטותיו של מישהו אחר, במיוחד כאשר והוא בוגר" לצערי שמתי לב, שאישיותה בזמן האחרון הוא: אנוכיות, חוסר ביטחון ונאמנות, פגיעה בהחלטות ושלטנות והתחשבות ברצונות הבוגר, חרדה, אי קבלת האדם - גם חיצוניות, ופראנואדיות. אני מאמין שמצב זה נוצר עקב מצב בטחוני וכלכלי של מדינת ישראל ומאמין שהיא צריכה יעוץ על מנת לפתור בעיה זאת (אני רושם לך מתוך דאגה אליה, למרות שיכול להיות שהיא לא שמה לב לזה) ולפני שאעזוב הייתי רוצה שהיא תקבל יעוץ הויכוחים לגבי עזיבת ישראל, הם כמעט כל יום, אך אני משתדל שלא לדבר על כך לפניה מאחר שבכל פעם שאני מדבר היא אינה מקבלת בכבוד את ההחלטה (זה דבר שהחלטתי כבר לפני הרבה שנים, מאחר והרצון שלי הוא לעבוד במדינה אחרת) ובעיקרון היא גורמת לחוסר ביטחון ביכולתי כבוגר ובקבלת ההחלטות שיכול להיות האושר האמיתי שלי מאחר שבישראל לא היה לי מזל, ובכל הנושאים שיכולים להיות והפתרון הוא שהיא חייבת לקבל את ההחלטה שלי בכבוד, ובהבנה מלאה (ולא רק להבין מהצד שלה) מצד האנשים האחרים, אבי ואחי מקבלים זאת טוב ואחרי שיחה עם אחי בפלאפון נאמר לי: רביב, אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה, אבל כבר הגעת לגיל בוגר מאוד, והגיע הזמן שאתה תחליט את ההחלטות בעצמך. אשמח מאוד אם תוכל לכתוב לי את דעתך לגבי מכתב זה. תודה מקרב לב, רביב.

רביב, טבעי שאם לילד המבקש להגר לארץ זרה תחוש רגשי תסכול, חרדת נטישה ואכזבה. יכול להיות שהתופעות שציינת הן ביטוי לתחושות אלו. אחרי מות הסבתא היא אמורה כרגע להתמודד עם הפרידה ממך, תוך דאגה האם תצליח להסתדר ואיך ייראו חייך במכסיקו או בקיצור רחוק ממנה. תהליך הפרידה הזה יכול להימשך זמן רב ועליה להבין ולהיות מודעת לכך על מנת לשלוט בתגובותיה. מעבר לכך, אולי כדאי שתדבר עם אביך ואחיך שינסו ביחד להפנות אותה לייעוץ מקצועי שיקל עליה את תקופת המעבר (עד ההשלמה עם העובדה שאתה אכן עזבת לצמיתות) וגם כדי לחזק אותה לאחר המשבר של מות הסבתא. שיהיה לך בהצלחה במקום החדש

שלום רביב מכיוון שד"ר קפלן בחופשה הרשה לי להביע את דעתי על הקטע בו הצגת את חייך ואת שאיפותיך. אתה נראה כאדם אינטליגנטי בעל כושר ביטוי מעולה. ולכן אינני מבינה מה אתה מחפש במקסיקו הרחוקה. הרי כבר היית שם ולא הצלחת למצוא עבודה , למה שעכשיו תצליח. לפי עניות דעתי אין כמעט סיכוי שתצליח במדינה זרה ורחוקה כמו מקסיקו. לו היית משקיע את כל האנרגיה שלך בבנית חיים עצמאיים בארץ קרוב לוודאי שהיית מוצא עבודה ובונה לך כאן בארץ שלך יחיים עצמאיים. ברור שאתה חייב לעזוב את בית הוריך ולחיות את חייך, אבל כאן בארץ.