נמצאת באמצע!

אני בת 24 ואני ובעלי חיים אצל ההורים שלי בנתיים עד שנקבל את ביתינו. אבי בן 53 ולפני שנה התגלתה אצלו מחלת הסרטן בכבד. בעייתי היא שמאז שאבי חלה הוא נמצא המון בבית וכנראה שלאמא מאוד קשה להתמודד עם זה. היא אומנם רצה ועושה את כל הסידורים האפשריים, אך אבי טוען שהוא מרגיש כאילו הוא כל הזמן מפריע לה והוא מרגיש כאילו הוא לא מקבל ממנה מספיק חום ,אהבה ותמיכה.גם אמא בזמן האחרון,יותר נכון מאז גילוי המחלה נהייתה חסרת סבלנות והיא מתנהגת בצורה לא מובנת ולא רגילה. אני לא יודעת מה לעשות ומה לייעץ ,אני הצאתי להם שילכו לטיפול פסיכולוגי,אבל אם אני יהייה זו שקובעת להם תור ללכת זה יעזור או שאני צריכה שהם יקבעו בעצמם ללכת? אשמח לשמוע חוות דעת רוית

רוית שלום מה שקורה בין הוריך אינו שייך לך למרות שגם אם אינך רוצה את כנראה מוצאת את עצמך באמצע. חשוב שתספקי את הכלים אך לא תקחי על עצמך את האחריות לתהליך. אם הם רוצים ללכת לטיפול פסיכולוגי מצויין, תני להם ליזום את המפגש. את יכולה לתת להם שם, אבל הם אלו שצריכים לקבוע את הפגישה אחרת זו ברכה לבטלה. הם לא יגיעו ואם כן יגיעו לא ייצא מזה שום דבר חיובי. אין ספק שהוריך עוברים כעת דברים לא פשוטים, את יכולה לעזור להם בכך שאת תומכת בהם ולעיתים יועצת. עם זאת, אני מדגיש שוב שאל לך לקחת את האחריות לחייהם במקומם. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן, תודה רבה על התשובה המהירה! רוית