לד"ר קפלן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני אכזבת המשפחה. ויש סיבות מוצדקות לכך שאני מקבלת את ה"תואר" שקבעתי לעצמי בהבנה גדולה כל כך. כ"כ הרבה בעיות יש לי שאפילו אמא שלי כבר נואשה ממני. אני תמיד מסבירה לה שהיא רק שומעת את מה שאני מרגישה ועוברת ואילו אני צריכה לחיות את זה. וקשה לי ונמאס וכבר אין לי כוח להתמודד עם כל המצב. אין לי נטיות אובדניות אבל לפעמים נראה לי שלהורים שלי יהיה הרבה יותר טוב בלעדיי. כל חיי הסתבכתי בשטויות ואני "ילדה טובה ירושליים". אולי זה ביש מזל וצריך לקבל את זה אבל אני לא יכולה יותר. אין תחום אחד בחיי שאני יכולה לומר שאין לי סיבות לדאוג לגביו. יש לי משפחה תומכת אבל הם לא יודעים איך ההרגשה לנחול אכזבות ברצף. אחותי מאד מוכשרת, מוצלחת, חברותית, מקובלת על כולם ואף פעם לא אכזבה את הוריי כמוני. ואני ההפך הגמור ורק צער גורמת להוריי. מאד קשה לי ואני רוצה ללכת לטיפול. איך יודעים לאיזה סוג פסיכולוג ללכת? פסיכותרפיה, פסיכולוג קליני וכו'.
יעל שלום דבריך מעוררים עצב, מצד אחד ההרגשה הפנימית שלך שאינך מוצלחת ומצד שני המשוב שאת מקבלת מהסביבה שמצדיק את זה לכאורה. אני מאמין שתוכלי להיעזר בפסיכותרפיה שזה שם כללי לטיפול בשיחות. עוסקים בו פסיכולוגים קליניים כמו גם בעלי מקצוע אחרים כמו עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים. אם את באזור המרכז את יכולה לשלוח אלי מייל ואוכל להפנות אותך. בברכה ד"ר אורן קפלן