האם יש לזה שם? (סקרנית ממש)

שלום, כבר שנים רבות לפני שינה אני מפנטזת על דברים משונים. משתדלת ללכת למיטה מוקדם יחסית כדי לבלות ולהנות כמה דקות ללא נוכחות של בן זוגי. הנה מספר דוגמאות (כל זה אני משחקת ממש אמיתי): 1. אני שוכבת בבית חולים ויש לי מחלה סופנית. באים אלי אנשים חשובים-קולגות מעבודה,בוסים - בדרך כלל זה גברים. אני מרגישה רע מאוד, אך לא מראה להם את זה. ואז אני מתה מול עינהם. 2. חטפו אותי. מחזיקים אותי קשורה למיטה, ערומה, מסבירים לי שהנני נמצאת במקום שמיועד לשרת גברים עם צרכים מיוחדים. בודקים אותי בכל החורים ואומרים שאצטרך לעבוד סדרת "טיפולים" לפני שאתחיל "לעבוד"... 3. עברתי תאונת דרכים ואולכת למות - בן זוגי (שאני מאוד אוהבת) נמצא לידי ובוכה... ממציאה מדי פעם מקרים נוספים. באופן כללי אני בריאה, עובדת בעבודה מעניינת ודי מצליחה, בן זוגי בן אדם מקסים ואנו חיים באושר + ילדים. מה קורה לי? למה אני צריכה את זה? לאף אחד לא סיפרתי על התופעה המוזרה הזאת , אפילו לחברות שלי מאוד קרובות!!! תודה מראש טניה

טניה, אני רחוקה מלהיות פסיכולוגית או לנתח את ההפרעה שלך אך מתוך ניסיון אישי אני יכולה לנסות ולשער מהיכן זה נובע. גם לי יש דימיונות כאלה, אני גם חושבת וגם חולמת על אסונות של קרוביי למרות שאני אוהבת אותם יותר מכל. לעיתים אני גם מדמיינת שקורים לי דברים רעים ואז אנשים בסביבתי נאלצים להושיע אותי וכו' וכו'. עד כמה שהצלחתי להבין, זה נובע מבעיות של דימוי עצמי וצורך חזק באהדה והערכה של הסביבה שלך כלפייך. אני יכולה להמר ולומר לך שאת מאוד זקוקה לפירגון ותמיכה ובלי זה את מרגישה לא שווה כלום. הצורך שלך בחיזוקים מהסביבה הוא אובססיבי. גם אני כזאת. נידמה לי שהמקרה דומה. תכתבי לי ותשתפי אותי בתחושותייך.

גילי, תודה רבה לך על תשובתך המדהימה. אף פעם לא חיפשתי תשובות ולא שאלתי שאלות בענין זה. את מראה לי את הדברים שלא חשבתי אלהם בצורה כזאת. לדעתי, את צודקת ונגעת בדיוק בנקודה. תרצי להמשיך לדבר על זה? טניה

טניה, את כנראה זקוקה נואשות לתשומת לב. החזיונות שתיארת ממש מזכירים את הגברת עם הקמליות (זאת שמתה משחפת וכולם מבכים אותה ומקיפים את מיטתה. גם הדרמטיות של המוות (מחלה קשה, תאונה וכו') וגם שכולם באים להיפרד ממך הבוסים, חברים לעבודה ובמיוחד בן הזוג וכו' מוכיח על צורך עצום להיות במרכז העניינים ולמשוך את כל תשומת הלב. יכול להיות שאת מעניקה יותר ממה שאת מקבלת גם לגבי המשפחה (בן זוגך וילדייך) וגם לגבי חברים וקולגות בעבודה וכך נוצר פער, גרעון שצריך לאזן. או שאולי יש בך קורטוב של דרמטיות ובגלל שחיי מתנהלים להם בצורה די שגרתית ומקובלת כל כך, את מחפשת ריגושים והרפתקנות ע"י בריחה לחזיונות וחלומות. ככה או ככה, זה שום דבר רציני.

טניה שלום התמונות שאת מתארת דרמטות מאוד ומקריאת ההודעות האחרות אני מבין שאת מתחברת בעיקר להסבר של תשומת הלב שניתנת לך במצבים הללו. לכאורה תוכלי לקבל תשומת הלב אמיתית ומשמעותית רק במצבים קטסטרופליים של מוות ומחלה. אני תוהה אם את יכולה לחשוב על משמעות או אירועים מעברך שקשורים למחלה שלך או של בן משפחה או קרוב אחר, בד"כ הדמיונות הללו קשורים גם למציאות כלשהי בעבר, למרות שההקשר יכול להיות כיום שונה לחלוטין ממה שהיה רלוונטי פעם. ההחלטה לפנות לטיפול פסיכולוגי קשורה כמובן לתחושה של לחץ ומצוקה פנימיים. נשמע לפי מה שאת מתארת שכיום אין מצב כזה, קיימת סקרנות ללא ספק ואולי היא תוביל אותך יום אחד לברר יותר לעומק את שורשי התופעה שתיארת. בברכה ד"ר אורן קפלן