אישה עם מחלת רדיפה

בס"ד אני נשוי + 2 . אישתי בטיפול פסיכולוגי מזה 5 שנים. ופסיכיאטרי בהמלצתו מזה שנתים. למעשה מרגע שהחלה לקבל תרופות מהפסיכיאטר , החלו ליפעול עליה תופעות לואי , היא הפכה ליותר אגרסיבית ואימפולסיבית וברוטלית. החלו לבצבץ אצלה התקפות זעם מלוות בהכאה עצמית והכאת קירות תוך בכי הסטרי. המשיכה המינית שלה ירדה. והיא למעשה נשלטת לחלוטין ע"י הפסיכולוג. הוא "המראה שלה" והוא עוזר לה להבין מה היא רוצה וחושבת. למין התחלת הטיפול זהיתי אצלו טיפטוף ארסי להיתגרש ממני ואכן לאחר שנה שבה השתתפתי בפגישות ,שעלו הון עתק, הפסקתי להגיע לפגישות בצורה חד צדדית. לאחר שנים של שטיפת מוח שבועית אישתי פנתה בעצתו לבית משפט אזרחי לקבלת אפוטרופסות על ילדי.. במקביל הוא הפנה אותה לקבוצת תמיכה בניהול פסיכולוגית , שמלמדת איך להיתגרש , וכיצד ליגרום לבן הזוג לרצות בכך. במשך שנתיים היא מסתובבת עם רשימות בבית איך לא לחייך וכו'. כשהפסיכולוג שלה שמע שהיא עדין מקיימת יחסי אישות איתי הוא דרש שתפסיק ללכת למקווה... אנו גרים בדירה השייכת להורי אישתי , היא מאיימת שהוריה יתבעו להוציא אותי מהבית באם לא אצא בעצמי. אני יודע שאם אישתי חס וחלילה היתה עוברת תאונה היתי ממשיך לטפל בה אך במקרה זה הפגיעה החמורה במיוחד היא בילדי , שחיים בבית מטונף והפוך המלווה באמא הסטרית. נקודת האור היחידה שלהם היא אבא שמגיע מהעבודה ונמצא איתם עד שהם הולכים לישון. הבעיה שמבחינה משפטית לא ניתן להוציא את הילדים מרשות האמא על פי החוק אלא אם ניתן להוכיח שהיא מסכנת אותם בצורה מוחשית פיזית! וזה כנראה לא המקרה. מצד שני פרוד כפי שהיא "רוצה" יהווה פגיעה קשה ואולי בלתי הפיכה בה ובילדים. עוזרת סוציאלית מטעם בית המשפט שבאה לבקר ולשוחח ניסתה לשכנע אותה כמו רבים אחרים לנסות שלום בית ללא הועיל . אין לה אומץ לשנות החלטה כאשר היא כבר מחליטה. אשמח לקבל תגובה בונה , תודה.

יצחק שלום רב, אני חייבת לומר שהדברים שהבאת כאן נשמעים קשים. מצוקתך ניכרת. מצד אחד אתה דואג לילדך וגם לאישתך, ומצד שני, אתה חש שאתה מאבד את שניהם ביחד ונפגע בעצמך. מתוך דבריך נראה שאתה עדיין אוהב את אישתך ודואג לה, אך חש שזה כבר לא בידיים שלך, ויש אחרים ששולטים בה ובמחשבותיה. קשה לראות אדם אהוב ומשמעותי שנפרד מאיתנו, בעיקר בדרך שכזו של כעס, ריב, ושאינו רואה את הדברים כפי שאתה. אין לי מושג מיהם המטפלים שאישתך הולכת אליהם, וזה גם לא משנה. הדבר החשוב הוא שכרגע הגירושין הם מטרתה של האישה (לדבריך היא לא הסכימה אפילו לשלום בית מבית המשפט). ובכן, עליך לנסות להציל כעת את מה שנותר ממשפחתך: הילדים. לדעתי, כל אמא, לפני הכל ואחרי הכל היא אמא. לכן אני מצדדת בדיעה שבגירושין צריך לתת לשני ההורים אפשרות לגדל את ילדיהם תוך הסדרת ביקורים קבועים ותדירים אצל כל אחד מההורים. כדי לבחון את יכולתה של אישתך להיות אם לילדיה (אתה נשמע מהסס לגבי יכולתה זו בשלב זה בחייה), עליך לפנות לעובדת הסוציאלית שקשורה למקום מגוריך בלשכה לשרותים חברתיים (רווחה) . תספר לה על כל ההתנהגויות של אישתך, על הזנחת הבית והילדים ועל כך שאתה דואג לכל מה שקורה: לאישתך ולילדים. העובדת הסוציאלית מחוייבת להגיע לביקור בית תוך זמן סביר (עדיף שתבקש ממנה שתבוא ללא הודעה מוקדמת על מנת שתראה את הדברים כפי שהם). לאחר מכן, העובדת תחליט מה לעשות: האם להפנות את האישה לאבחון, האם למצוא לילדים מסגרות של אחר הצהריים על מנת להקטין את שהותם בחברת האם וכו'. מגוון האפשרויות רחב. ייתכן גם שהיא תחליט שתיפקודה של האם מצוין. אתה צריך להתכונן לכל האפשרויות. בהתאם לחוות דעתה של העובדת הסוציאלית תוכל לפעול גם להסדרת עניינך בביה"מ (במידה וחוות הדעת תתאים לדעתך). במידה ותזדקק לייעוץ נוסף - אני פה. שיהיה לך הרבה כוח ב"ה, בברכה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

בס"ד א. תודה על התשובה. לא ידעתי שאני יכול לבקש בדיקת אפשרות לטיפול בילדים אחה"צ מהעובדת הסוציאלית. העובדת ביקרה בתאום מראש עם אישתי ושוחחה עם ביתי הבכורה. היא גם כן ניסתה לשכנע אותה לנסות בכל זאת שלום בית מאישתי . היא ראתה איך הבית ניראה ללא הכוונה למרות ששנינו עבדנו קשה לשקם אותו לפני הגעתה... תודה בכל מקרה . רציתי לשאול לדעתך האם עדיף בכל זאת להשאיר את הילדים בבית בכל מחיר או האם להילחם ולהוציא אותם דבר שעלול לפגוע בבטחון שלה טוטאלית וגם בקשר בינינו שהוא חשוב שיהיה טוב גם אם חלילה ניפרד. אני פשוט נמצא בתוך הענין ומחפש מישהו מקצועי שיכול להגדיר איפה הגבול ? מתי לא מתחשבים באמא למרות שהיא חולה אולי זמנית ומתרכזים רק בילדים. הפסיכיאטר אמר לה שהיא תצטרך להיות בפיקוח וטיפול תרופתי לפחות עוד חמש שנים.

אני רוצה להתיחס לנקודה אחרת: למעשה מרגע שהחלה לקבל תרופות מהפסיכיאטר , החלו ליפעול עליה תופעות לואי , היא הפכה ליותר אגרסיבית ואימפולסיבית וברוטלית. החלו לבצבץ אצלה התקפות זעם מלוותבהכאה עצמית והכאת קירות תוך בכי הסטרי. המשיכה המינית שלה ירדה. ציטוט זה הוא המטריד אותי תרופות וביחוד לתרופות פסיכיאטריות יכולות להיות השפעות מהשפעות שונות צרוף המקרים שהנך מביא כאן מצביע על יותר מאפשרות סבירה כי התנהגותה זו היא כתוצאה מהתרופות שקיבלה אם אכן כך צריך ראשית כל לדאוג לאשתך צריך לשנות לאישתך הכדורים שהיא נוטלת ואולי אז בכל יבוא על מקומו בשלום נסה לשוחח על כך עם גורמים מתאימים אם אין לך יחסים טובים עם הפסיכיאטר שלה מובן שלא הוא הכתובת לדיון בנושא

מה שכתב מאיר זה גולת הכותרת והנקודה החשובה ביותר.. חבר , שים לב לדבריו..! אני מאוד מקווה שכבר העפת לעזאזל את הפסיכיאטר שלה , והיא לא אצלו אם עוד לא, לדעתי זה הדבר ה-א-ב שאתה מוכרח הוא הורס אותה... אם זה בלתי אפשרי .... אתה תתחכם !! ותעשה את זה ! הדברים ידועים.... אם היית יודע לפני כן בודאי היית מניא אותה ללכת אליו תנסה עכשיו ! אוהבים אותך , ומיחלים להצלחתך !!

בס"ד אני מודה על התשובות וההתעניינות . כעקרון כמה חדשים לאחר שאישתי החלה לקבל תרופות. הפסיכולוג שלה שכאמור אני הפסקתי לראות כשנתיים לפני , החל לשכנע אותה שגם אני חייב ללכת לפסיכיאטר לקבל תרופות ... לאחר בירור טלפוני עם הפסיכיאטר שאני לא אפגע במקום עבודתי או בתפקידי הבכיר בצבא במילואים , בלחץ כבד של אישתי פגשתי את הפסיכיאטר שלה . הוא אמר לי אז שעל פי הפגישה בינינו ומאחר והוא לא קיבל שום נתון מעורר חשש כלשהו מהפסיכולוג , הוא אינו מוצא צורך לתת לי טיפול כלשהו אלא אם כן אני מרגיש צורך אישי בכך. באותה הפגישה דיברנו גם על תופעות הלואי של אישתי , הוא טען שאני למעשה מתפקד כאב רוחני שלה ולכן היא אינה מנסה לקחת את עצמה בידיים ולצאת מהמצב בו היא נמצאת. הוא אכן הוריד את המינון ושינה את התרופה וחל שיפור לטובה בעוצמה ובתדירות של התופעות אך הן עדין צפות מדי פעם וכמובן הנפגעים הראשיים מכך הם ילדי ובמיוחד כאשר אני לא נמצא והם צריכים בגיל כה רך לשקם אותה ולתמוך בה עד שאני מגיע. אני כשלעצמי ללא הדרכה מקצועית ניסיתי לתת לה תמיכה פיזית ורוחנית בכל רעיון שהיא ניסתה לפתח עצמאית. היה לה בהתחלה מאוד קשה ולבסוף היא פשוט נפלה טוטאלית לתוך השפעת הפסיכולוג שהפך לתחליף שלי כאב רוחני וכמובן אז היא החלה בהשפעתו בהליכים משפטיים נגדי . תוך היצמדות פנטית לכל מוצא שפתיו כולל המלצותיו לגבי ספרים וסרטים שהיא חייבת לקרוא ולראות , ועד כל החלטה וצעד שהיא היתה צריכה למעשה לקחת איתי בהקשר לחינוך הילדים או בכל הקשר אחר . הוא כדבריה הפך למראה שלה וכאשר היא צריכה שהוא יסדר לה את המחשבות אזי היא מיד נסעה אליו אפילו זמן קצר לפני שבת לדוגמא כדי שתוכל להמשיך ולתפקד . הפסיכולוג גם הסביר לה שאמנם אני אשיות בכירה ומצליחה בצבא ובמגזר האזרחי אך לטובתה האישית כדי שהיא תבריא היא חייבת להיפרד ממני וכמה שיותר מהר משום שאני חי בתוך בועה משלי ולמעשה אינה יכולה לתקשר איתי לחלוטין כי כל מסר שהיא מנסה לתת לי מייד מתעוות בתוך הבועה שלי ומובן בצורה שגורמת לה להרגיש נחותה ולא שיוויונית אלי ולכן לטובתה היא חייבת להיתנתק ממני לחלוטין וכמה שיותר מהר יותר טוב כדי שתוכל להשתקם כאמור. ניסיתי לקחת אותה לפסיכולוגית מאוד ידועה , לחברים , קרובים , רבנים . היא נצמדת בקנאות ואינה מוכנה לעזוב את הפסיכולוג שלה או להוריד את המינון התרופתי. היתה תקופה של כחדשיים בה לא היתה בארץ התרופה שלה והיא היתה צריכה להסתפק במשהו דומה ואז כל התופעות חזרו ליהיות על בסיס יומי ובצורה חריפה. הרבנים ייעצו לי לחזור לטיפול משותף עם הפסיכולוג ולאט לאט לטפטף לה מחשבות בונות על הקשר בינינו תוך גילוי הסתירות בצורה עדינה כמובן ברעיונות שלו לפירוד בינינו. היא הגיבה בחריפות וטענה שלאחר שהחליטה להיפרד אינה מוצאת שום טעם בפגישות משותפות איתי אצלו . היא כרגע מטפלת בעצמה בלבד ולומדת לאהוב את עצמה . כמובן שאם אני אראה נכונות לשתף איתו פעולה ולטפל בבעיות שלי היא תראה בכך בהחלט צעד חיובי לגבי המאמצים שלי לטפל בעצמי . אך היא לא משנה את החלטתה לפירוד בנינו. שוב קשה לה מאוד להחליט , להשתנות , או להיתמודד עצמאית עם בעיות. הפסיכולוגית שאליה היא הסכימה לבוא רק כדי לעזור ולטפל בבעיות הפסיכולוגיות שלי ולא בקשר המשפחתי ,כעבור מספר בודד של פגישות אמרה לי שאישתי למעשה עברה שטיפת מוח רצינית . היא דוברת בסיסמאות כמו רובוט מתוכנת , היא אינה מבינה מדוע הפסיכולוג מטפל בה תקופה כל כך ארוכה ולטענתה הקשר הזה מאוד לא בריא . היא אמרה שעל פי מצבה אישתי מובילה את עצמה לאבדון . ולמעשה ההפרדות ממני תפגע בתפקודה קשות. אך היא יעצה לי בכל זאת להיפרד ממנה משום שאין מה לעשות ולא ניתן למעשה לטפל באדם שאינו רוצה בעזרה למרות מצבו. כמוכן לפחות מצבי האישי ישתפר מאוד משום שלדעתה לא תהיה לי בעיה למצוא פרטנר אחר לחיים נורמלים , למרות הכאב הנובע מהפגיעה בילדים. אני בחרתי לוותר על הפתרון הקל ולהמשיך לנסות ולעזור לאישתי להישתקם ואז למרות הקשיים אם בכל זאת היא תתעקש להיפרד אזי אדע לפחות שהיא מסוגלת לתפקד בצורה טובה יותר , שההחלטה היא שלה מתוך בחירה אישית ושלא אצטרך לתמוך ולטפל בה ובילדי מחוץ למסגרת המשפחתית . הבחירה שלי נבעה מתוך הרגשת אחריות ודאגה לה ולילדי . אשמח לשמוע תגובות נוספות משום שמסביבי בעבודה או במילואים אף אחד כמעט אינו מודע למצבי האישי . בעיני כל מי שעדיין לא בסוד העניין אנו נתפשים כזוג אידאלי ומקסים עם שני ילדים מדהימים. ולעומת זאת אילו שנכנסו לעובי הקורה מייד תפסו עמדה לטובת הצד הקרוב אליהם ובמקום לקבל תגובות בונות אנחנו עדים לתגובות לפעמים קשות בשני הצדדים. ההורים שלה לא מוכנים לדבר איתי וההורים שלי מאוד כועסים על ההתנהגות שלה . ואני מוצא את הפורום כאפשרות להחלפת דיעות בצורה מקצועית ובונה ופחות אמוציונאלית או חד צדדית . ושוב תודה.

שמתי לב שהד"ר הגיב אחרי ולא התיחס לנקוה שהעליתי אם אשתך ב א מ ת יקרה לך מציע לך לבדוק נקודה זו במקומות נוספים לגבי תשובת אלמוני אז נא לא לבלב הנושא הוא א ש ת ך לא הפסיכאטר יתכן מאד שאין הוא מתאים וצריך להחליף אותו אך לא הוא הענין כי אם אשתך הוא בסכהכל כלי ע"מ לעזור לאשתך במקרה זה בנראה יש להחליף הכלי אך לא הכלי העקר כי אם אשתך אביא לך דוגמא מאמי שתהיה בריאה בפסיכאטרית שלה יצאה לפנסיה והגיע מחליף הנ"ל החליט להחליף לה תרופות [זה התברר לי מאוחר יותר] מצבה התדרדר בהדרגה עד שהיה בלתי אפשרי עבורה ואז יום אחד היא מספרת לי על הפסיכאטר שהיא מבקשת ממנו להחליף הכדורים או להגדיל הכמות והוא כלל לא מקשיב אני מתחקר אותה והפלא ופלא התאמה מוחלטת בין שינוי בתרופה להתדרדרות במצבה אם הנך דואג לאשתך - יש להחליף הכדורים ומהר!! אם מה שמענין זה אותך זה קורת גג [אחרי גירושים תצטרך לעזוב הדירה] אז בזה אינני יכול לעזור רק טוב

מדובר במיקרה סבוך - כפי שברור גם מהתגובות והרגשות שמעורר שכיך שמצפים ממטפל להיות שופט - מי צודק - ולקחת צד מטפל צריך להיות נאמן רק למקצוע - חייב להיות מוקצוען במיקרה הזה רק איבחון רפואי פסיכיאטרי יבהיר את התמונה יתכן שהפראנויד הוא ביכלל מר יצחק הבעל אשר פיתח מחשבות רדיפה כלפי המטפלים של אישתו יתכן שהמצוקות של האישה הם מבעלה אני מדגיש שמדובר רק בהנחות ומעלה אותם רק כדי להדגים עד כמה התמונה עלולה להיות מורכבת לדעתי להמליץ למיקרה כזה דרך הפורום יהיה מעשה לא אחראי ולא מיקצועי למר פלוני הייתי ניזהר מלהשמיץ פסיכיאטרים ולישלוח אותם לעזעזל - כל הפסיכיאטרים שאני מכיר רוצים לעזור למטופלים ולא להזיק להם לפעמים יש מחלות חשוכות מרפא והפסיכיאטר לא מצליח לרפא - זה לא אומר שהוא לא רוצה לעזור - סימני המחלה מתפרשים בטעות !!!! כתופעות לוואי ואז הפסיכיאטר והתרופות מואשמים שלא בצדק !!!! הייתי ניזהר מהשמצות - אתה עלול למצא את עצמך נתבע על הוצאת לשון הרע - מר פלוני ! בברכה לכולם

אני מקבל את הערתך! כוונתי היתה רק לאופן שבה הציג מר יצחק את תמונת המצב שכביכול הפסיכיאטר שלה הוא מעודד אותה להיפרדות וגירושין ובהנחה שזה נכון... בנוגע ללשון הרע אינני פוסל פסיכיאטרים ולא רופאים כלל וכלל באתר הזה אנו עדים לעזרה הרבה שהם מוכנים לעזור ואני אישית הסתייעתי בתחומים שונים דרך האתר אך ככל מיקצוע שיש המון אנשים שעוסקים בו ידועים תופעות לא הגונות כמו מורים שעושים מעשים מגונים וכן המתחזים למקובלים וככלל האנושות כולה במעשי גזל הונאה וכו' ובודאי לא ניפסול את כולם מפני המעט שאינם הגונים רצוני היה לעורר את תשומת ליבו של מר יצחק לגבי כל האופציות ושוב תודה על הערתך (נ.ב. שם הפסיכיאטר הנ"ל לא הוזכר כך שאין חשש ללשון הרע בנידון זה )

בס"ד ד"ר פלד , ברוך שובך מן החופשה , רציתי רק לישאול האם אני צריך להיבדק אצל פסיכיאטר או אישתי או שנינו ביחד או לחוד ?אודה אם תוכל לפרט. וסליחה מראש על הטירחה , הפורום פשוט מלא באנשים שציפו לשובך ותגובתך. ושוב תודה.