האם הבעייה באשתי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב. יש לי בעייה שאיני מסוגל לשבת הרבה זמן במקום אחד. כשאני ואשתי נמצאים בארועים, אני נוהג אחרי זמן מה לקום מהכיסה ולהעילם לרוב האירוע ולדבר עם אנשים. זה לא מקובל על אשתי שאני נעלם לרוב הערב בטענה שהיא רואה שכל גבר יושב לצד אשתו ורק היא בודדה למרות שמדבר עם הסובבים לה בשולחן. היא מרגישה פגועה ודחוייה מאד ברגע שאני קם מהכיסא. היא טוענת שאני לא איש שיחה איתה, איני מחמיא ואיני מפרגן לה כמו שאני נותן תשומת לב לאחרים..... היא נכנסה לדיכאון עצום, בקושי אוכלת ובקושי מדברת איתי. אינה מוכנה להסכים לזה שאני נעלם לה . היא שונאת אותי מאד בכל ליבה ונפשה. האם היא צריכה טיפול או אני לא בסדר כי איני מסוגל לשבת עם כל הרצון הטוב במקום אחד הרבה זמן? - יוסי.
יוסי שלום האירוע שאתה מתאר הוא כנראה דוגמא למשהו רחב יותר שמעיב על היחסים ביניכם. קשה לי להאמין שרק העלמויותיך באירועים הן המקור לבעיות ביחסים ביניכם. אם אתה באמת רוצה להתמודד עם השאלה מה קורה ביניכם, הייתי מציע קודם כל להוריד מסדר היום את השאלה מי אשם. יש כאן סיפור חיים שלך ושלה וצריך להבין יותר את מקורות הקשר שלכם וכיצד הדברים נראים היום. בכל מקרה, אם אשתך אומרת לך שזה מפריע לה, אז זו המציאות, וגם אם זו הבעיה שלה, השאלה מה אתה רוצה או מוכן לעשות עם זה. בברכה ד"ר אורן קפלן
יוסי, נסה לחשוב איך אתה היית מרגיש אילו אישתך הייתה עושה משהו שמרגיז, פוגע ומעליב אותך. האם לא היית חש פגוע, מדוכא ועצוב כמוה ? אף אחד לא אוהב שעושים לו דברים מרגיזים. כשחיים יחד, הרעיון הוא לעשות טוב אחד לשני ולהגן איש על רעהו מפני פגיעות מבחוץ ולא ההיפך. אם אתה אוהב אותה - תתגבר על הקוצים בתחת ותתיישב במקום אחד ערב שלם. שום אסון לא יצמח לך מזה, יתרה מכך - אתה ואשתך רק תשפרו את הזוגיות ותהנו יותר. ובעצם זה לא כזה ביג דיל, נכון?
יוסי שלום כמו שאמר ד"ר קפלן אין אף אחד אשם. אתה מאד חברותי ונהנה להסתובב בין האנשים והיא יותר סגורה ומרגישה זנוחה. אם היא חשובה לך נסה להיות יותר לידה וגם לעודד אותה לפתח שיחה עם מי שהיא יושבת לידם באירועים כדי שלא תרגיש בודדה. לכו אחד לקראת השני.