פסיכולוגית בחופשה

ד"ר אורן קפלן שלום אני נפגשת עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע, למעלה משנתיים ימים. בקרוב, היא עתידה לצאת לחופשה בת כ-3 שבועות. אני מרגישה מהמחשבה על כך לא טוב, מאוד לא טוב. היא יודעת, אולם טרם נמצא הפתרון. נא הצעותך, כיצד לשרוד את התקופה? גם עם הפגישות, כל יום נראה ארוך כמאה שלמה. תודה גליה

מקווה לטוב. תהיהי חזקה. יהיה בסדר כולנו עברנו מצבים דומים. אל דאגה !!!!

ואני כן מודאגת, יודעת שמצפה לי סבל וכאב נוסף למה שאני כבר חווה. תודה על התגובה גליה

גליה, האם זו החופשה הראשונה שהפסיכולוגית שלך לוקחת אחרי שנתיים+? או שמא החופשה הראשונה הארוכה (יחסית)? האמת? אין ברירה, מסתדרים בלי. אני יודעת שזה נשמע גרוע... גם אני נפגשת עם פסיכולוגית פעמיים בשבוע, וגם היא יוצאת לחופשות (שבוע החודש ושבוע בחודש הבא). הדרך לשרוד היא פשוט להמשיך כרגיל את החיים, רק בלי 2 הפגישות השבועיות... בסופו של דבר הזמן עובר. את יכולה לראות איך את מסתדרת באופן עצמאי (= בלי הפסיכולוגית) בזמן הזה ולעשות לך מעין "יומן מעקב"; ככה תשארי איכשהו בתוך הטיפול, וגם תוכלי לעבוד עם הפסיכולוגית, לאחר החופשה שלה, על ההשלכות של ההפסקה בטיפול - אולי תגלי, שתעברי את זה יותר בקלות ממה שאת חוששת?

אכן זו פעם ראשונה חופשה כל כך ארוכה. בחופשות קצרות נעזרתי בכתיבה, אולם כעת אין בי הכוח לכתוב. תודה על התגובה גליה

קודם כל לי הייתה פסיכולוגית כשנה וחצי לפני שהתגייסתי לצבא ונורא היה קשה לי להתנתק מהשיחות שלה כי הייתה לי בעיה קשה אבל בסופו של דבר תמיד אמרתי לעצמי שכל דבר הוא זמני בחיים וזה באמת היה זמני והיום יש לי פסיכולוגית אחרת ואני לא מתכוונת לפתח כלפיה תלות למרות שזה נורא מפתה כי היא מין אוזן קשבת לך לכל "הצרות" שיש לך/לי

הלוואי והיה אפשר לשלוט בזה, זה קורה בהדרגה בצורה לא צפויה, זה פשוט פתאום קיים. מנסיון העבר, פרידה מפסיכולוגית, אני יודעת מה עומד לקרות, אני פשוט יודעת, יהיה קשה, יותר קשה ובסוף יהיה קשה מאוד. שלושה שבועות, שפתאום לאדם שמקשיב, שמבין, שנמצא שם בשבילי, לא אכפת מה קורה. אם היתי יכולה להרדם לשלושה שבועות....(או לתמיד) היתי.... תודה על התגובה גליה

גליה שלום מהצד החיובי של הענין הייתי אומר שיש לך כנראה קשר מאוד טוב עם הפסיכולוגית וכשהיא נמצאת יש לך מקום מתאים ונכון להיות בו. הפרידה היא חלק מהחיים, בכל הקשר, וגם בהקשר של המפגש הפסיכולוגי. אני מתאר לעצמי שזה נושא שמעבר לאירוע הספציפי יכול לספר עליך לא מעט ואולי גם יתכן לך חומר למחשבה בפגישות ועם עצמך. רצוי באמת להביא את חששך לטיפול ובמידה ואת חוששת להישאר לבד תוכלי לבקש מהפסיכולוגית טלפון של עמית או עמיתה עימם תוכלי להיפגש במקרה ולא תעמדי בפרידה. בברכה ד"ר אורן קפלן

גליה שלום אני מבינה עד כמה מרגישים חרדה מהמחשבה. נסי לראות זאת בצורה אחרת. תגידי לעצמך שזו הזדמנות טובה לראות שאת חזקה יותר מבעבר ויכולה לעבור את התקופה וכשתעברי אותה (ואת תעברי אותה) יהיה לך יותר בטחון בעצמך תהיי פחות תלותית.בהצלחה !!!!!!!!!!