חשוב

כתבתי לך די מזמן שבגלל מדריכה בהכשרה מעשית זימנו אותי לוועדה לגבי המשך לימודיי. הצרה היא שזאת בעיה קבוצתית. כולנו באותו הצרה (כל הקבוצה-ואני יודעת שזה נשמע מוזר- הסתבכנו בצרה הזאת). הוועדה שלי היתה לפני כמה זמן ובגלל שהייתי כ"כ מיואשת מהדיכוי של המדריכה לא יכולתי נפשית לתת להם תשובות לשאלות ששאלו. והם גם אמרו דברים שידעתי שזה הדברים שהמדריכה אמרה ופשוט נכנעתי. מייאוש. בוועדה עצמה הם אמרו לי שהם מפסיקים לי את הלימודים כי אני פסיבית א. בגלל שלא מגינה על עצמי כשיש לי אפשרות לעזור לעצמי ב. כי לא נדנדתי להם שהמדריכה לא בסדר ושיעזרו לי לפתור את הבעיה. (פעם אחת לא נחשב מבחינתם). דברתי עם אחד מאנשי הוועדה בטלפון ובקשתי שייתנו לי להסביר שוב כיוון שהייתי מדוכאת ועכשיו גייסתי כוחות להלחם. הוא אמר שהייתי צריכה, כל השנה ובוועדה עצמה, להלחם ולא לוותר ושעכשיו אני צריכה לקבל את ההחלטה "בעלת התוקף המשפטי" בהבנה. לאור העובדה שכולם טענו שאני פסיבית ולא הייתי צריכה לשתוק לגבי המדריכה אלא לפנות שוב ושוב. האם נראה לך שייתכן שיש פה נסיון מסוים לראות האם אלחם? יש לציין שהם נחושים בדעתם. לדעתך יש טעם לפנות לראש הוועדה ולערער (אני מרגישה ממש רע עם ההחלטה הזאת)? דבר שני, מכל המצב התיאבון שלי הלך. לוקח לי שעה לאכול ארוחת בוקר ואני לא מצליחה לסיים את הפרוסות, וצהריים לוקח גם משהוא כזה והשיא היה 2 שעות. בארוחת ערב כמעט הקאתי מהגועל. ורק מלחשוב על אוכל אני מרגישה בחילה. מה קורה לי? בבקשה, אני מתחננת, ענה לי על כל השאלות כי כולם חשובות באותה מידה. ממש קשה לי.

שלום קשה לי לייעץ לך בנושא הוועדה מאחר וזה נושא פורמלי ולא כל כך בתחום הפסיכולוגיה. אני מציע לך להתייעץ עם אדם שמבין את הנהלים במוסד בו את לומדת, אולי משפטן, אולי באגודת הסטודנטים אם יש כזה דבר אצלכם. לגבי התיאבון והתיאורים שלך על השנה האחרונה, נשמע שקורה משהו לא טוב ושאת זקוקה לטיפול. אני מציע לך לפנות לייעוץ מתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן