דכאון עקב משבר קריירה

עברתי משבר קשה בעבודה השנה, ונכנסתי לדכאון שהלך והתגבר. עלי לעשות שינוי במקום עבודה, אך מרגישה שאין לי כוחות להתמודד עם הצורך להוכיח את עצמי מחדש בתנאים הקשים הצפויים (מנהלת תובענית ואכזרית ביחסה אל עובדיה). אין לי אלטרנטיבה בבחירת מקום העבודה כרגע. אני באבל עמוק על אובדן מקום עבודתי הקודם, שם זכיתי להערצה וחברות נהדרת עם כל הצוות (נאלצתי לעזוב מסיבות פוליטיות שאינן קשורות בי). התייעצתי עם רופאת משפחה, והיא רשמה לי אלפרליד, והמליצה על פסיכותרפיה בנוסף. שאלותי: 1. מעולם לא שמעתי על התרופה, וברצוני לקבל מידע נוסף אודותיה. מתי ובאיזה אופן תשפיע? כיצד ארגיש כשאקח אותה? האם יש לה תופעות לוואי? 2. האם יש דרכים נוספות בהן אוכל לשפר את הרגשתי לפחות זמנית, כדי שאוכל לתפקד במשפחתי (יש לי שני ילדים קטנים)? 3. האם מישהו עבר משבר דומה, ויש לכם טיפים, או שתוכלו להציע תקווה שבאמת יהיה טוב יותר מתישהו? 4. האם סביר שבקרוב הרגשתי תשתפר, ואוכל להתמודד עם המטלות והמחוייבויות השונות שבחיי, ואפילו להינות ולמצוא טעם בחיים? תודה על תמיכתכם.

דעתי היא שעיקר הבעיה מצויה במציאות האוביקטיבית הקשורה למקום העבודה שלך. יעוץ מעשי מאדם ששיש לו ניסיון בתחום העבודה שלך (סתם מישהו חכם עם ניסיון חיים שמכיר אותך) ולא יעוץ פסיכותרפי יכול בהחלט לעזור. שהמצב יסתדר בעבודה סביר שתרגישי הקלה רבה. לגבי השאלות שלך אז לא להיבהל מזה שאת מרגישה רע. זה טיבעי להרגיש רע שדברים לא מסתדרים לנו. אפשר לרחרח אצל חברים לעבודה מה הם מרגישים וכמה שזה קלישאה, צרת רבים מנחמת. בעבודה, דברים די נזילים ומה שכיום נראה די שחור בעוד כמה שבועות או חודשים יכול להסתדר. אפשר גם להסתכל על חצי הכוס המלאה והיא שאת עובדת היום בעוד הרבה מאד אחרים מובטלים.

קטליזטור, תודה על התיייחסותך. במקרה הזה, אין המדובר על מקום העבודה הספציפי. דנתי בעניין עם מגוון אנשים, וקיבלתי את המידע הדרוש לי כדי לעשות החלטה, וחוץ מזה לא היו לי הרבה אלטרנטיבות. במקום החדש מחכים לי קשיים רבים שכבר ידוע לי עליהם, אך אני מרגישה שאין לי כוחות להתמודד עם קשיים חדשים, אחרי שגמרתי עכשיו שנת עבודה קשה מנשוא. אני מרגישה חוסר תקווה לגבי העתיד הקרוב והרחוק, ופורצת בבכי בכל פעם שאני נזכרת במקום שעזבתי ובחברים שהשארתי מאחור.

נכון מאד. מסכימה לחלוטין עם קטליזטור. וחוץ מזה אל תשכחי שבסך הכל את עדיין צעירה, בריאה ויש לך גם משפחה וילדים וזה עוד משהו שאין לעוד הרבה אנשים אחרים. תתעודדי, לפעמים צריך להתייחס למקום העבודה כמקום שצריך ללכת כדי להתפרנס ולעזוב את הקטע של קריירה לפעם אחרת. את עוד צעירה, כל החיים לפניך. בהצלחה

קוקי שלום אני מציע להקשיב לרופאת המשפחה ולהיעזר בטיפול תרופתי ופסיכותרפיה. לגבי ייעוץ מדוייק על התרופות המתאימות אני מציע לפנות לפורומים הרפואיים שכן בפורום זה המיקוד הוא בפסיכותרפיה. השיחות עשויות להועיל ולתת לך כוח והכוונה גם לגבי עצמך וגם לגבי תפקודך ההורי. בברכה ד"ר אורן קפלן