מבקש לשאול

שאלה בעניין חולשה וירידה בהגנות יש לי בעיה שכל דבר שאני צריך לעשות ורוצה לעשות ברגע שאני בא לעשות הגוף נעשה כבד ויש לי חולשה בגוף ואני משותק למשל לסדר את החדר, לשלוח מכתב, לכתוב את ההודעה הזאת (שהצלחתי רק לאחר הרבה חודשים) ללכת לצחצח שיניים, לקרא דברים שאני צריך לקרא פתאום המוח מחליט שזה לא מעניין אותו וכשאני מאלץ את עצמי לקרא דברים שאני צריך לקרא אז אני נתקף בשיתוק אפילו שאני דוחה למתי שיתחשק לי בחיים לא מתחשק לי וכל מה שמתחשק לי זה הדברים השוליים כמו לראות טלוייזיה אפילו בטלוויזיה אם יש תוכנית שאני מחכה לה בקוצר רוח כבר חודש פתאום כשזה מגיע אני נרדם ןלא יכול לשלוט על העירנות וזה לא בגלל שאני עייף כי אני מתעורר מיד אחרי שהתוכנית נגמרת ויכול להיות עירני עוד הרבה שעות. אבל זאת רק דוגמא יש עוד הרבה דוגמאות שכל מה שמשותף ביניהם הוא שהגוף שלי לא נותן לי לעשות דברים שאני צריך ומתכוון לעשות ומאוד רוצה לעשות .באותו רגע אני כמו אדם משותק שמנסה להניע את עצמו במאמץ רב אבל לא מצליח וזה מאוד מעציב אותי ולפעמים בסיטואציות של אחריות כבדה מאוד מלחיץ אותי ומעורר חרדה. הבעיה גם לובשת צורות גם כאשר מישהו משמיץ אותי או מאשים אותי ואז אני משותק מלהגן על עצמי למרות שאני יודע ובטוח שזה לא נכון אבל בגלל הלחץ אני מסכים. למשל אם שילמתי כבר עבור משהו אפילו שיש לי קבלה עליו אם בא מישהו ואומר בנוכחותי למישהו אחר שאני לא שילמתי והוא נחוש ואני רואה שהאדם ששומע מתחיל להאמין לו אני מרגיש שאין לי כח נפשי להגיד לו שאני כן שילמתי ואני משותק מלהגן על עצמי מההשמצות והאשמות השווא ואני לא אומר כלום ואפילו מצדיק אותו רק שיעזוב אותי לנפשי הדבר קורה גם כאשר יתנו לי קנס או עונש אני לא מסוגל להתמודד מול דברים לא נכונים שאומרים עלי ואני מסכים איתם וחיי בצער את ההתיחסות וההשלכות שנובעות מזה כאילו זה אמיתי. זה קורה הרבה כי אנשים מלבישים חשדות בגלל סטריאוטיפים או סתם בגלל שאולי עברה עליהם שריטה במוח באותו רגע. אבל השיתוק הזה גורם לכך שדווקא דברים שנחוצים לי אני לא עושה למשל כשלמדתי בקורס והמורה כל שבוע היה אומר לנו איזה מאמר לקרא ושעליו ניבחן דווקא על המאמר שאבחן עליו אני נרדם ומאמרים אחרים לא אפילו שמאמר Y עניין אותי כשלא ידעתי שצריך אותו פתאום כשכן אבחן עליו ארדם כאילו הגוף שלי עושה לי דווקא להכשיל אותי. ברצוני לומר שאין לי רצונות מנוגדים כי זה קורה בדברים שאני באמת רוצה למשל ללכת לשירותים אני לא מסוגל ומתענה בלילה ולא נרדם בגלל שיש לי לשירותים ואני מאוד רוצה ללכת אבל הגוף שלי משתק אותי דווקא מללכת לשירותים כי אני כן יכול לקום לפתוח טלויזיה בסלון. רציתי לדעת איך אפשר להסביר את הבעיה שלי ?

התיאור שלך מאוד מעניין. אתה מתאר פסיביות קשה מאוד עד תחושת שיתוק, פחד מאחריות, דחיינות קשה (נטייה לדחות דברים) , מעין חוסר אונים. לדעתי ייתכן שיש לך איזהשהוא קונפליקט פנימי. נראה שאתה חרד מאוד ממשהו, אוליי הפחד להתבגר, מה דעתך? נראה שלא יהיה מנוס מכך שתפנה לטיפול רק שם תוכל לברר לעצמך את הדברים לעומק.

אין לי קונפליקט פנימי או ניגוד כשלהו ברצון לעשות לבין רצון לא לעשות כי אני באמת בכל ליבי רוצה לעשות וזה קןרה לי גם בדברים שבחיים אין אפשרות לרצון לא לעשות. אני מודה לך על ההתחשבות לנסות להסביר את הבעיה אולי יש סיבות אחרות ואני מנסה לחשוב... תודה