הומוסקסואליות -המשך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בהמשך לתגובתי הקודמת. אין דבר וחצי דבר גנד הומוסקסואלים. נו באמת ? עד לפני מספר שנים היו נפוצות ביותר הבדיחות אשר התיחסו בבוז להומוסקסואליות והנושא נחשב לסוד אפל .כיום בעידן הפוליטיקל קורקט הגישה שונתה וטוב שכך. אין סיבה להפלות אדם בגלל נטיותיו המיניות. אני לומדת עבודה סוציאלית ומקדישה את עצמי לעזרת הזולת ללא הבדל של גזע, מין או נטיה מינית. לעניין חריגות ההומוסקסואלים: ראה התיחסות של ארבעה פסיכיאטרים ישראלים בנדון (אליצור,טיאנו,מוניץ ונוימן) ב"פרקים נבחרים בפסיכיאטריה". הומוסקסואליות מופיעה שם תחת כותרת של סטיות מיניות וזאת נכון להיות. לעניין המכתב : התבאטויותיו של מר דקל נראו לי מעניינות הן ברמת התוכן (פסיכולוג המדבר על חלומו הרטוב ) והן בהתיחסותו אליך ... אתה יפה וכ"ד. בכל אופן תודה על התיחסותך
לא הבנתי את עמדתך בעניין חריגות ההומוסקסואליות ואת כוונתך במשפט "וזאת נכון להיות". אשמח אם תסבירי אם נפלה טעות כתיב או שבאמת את מתכוונת שככה צריך להיות. לגבי התיחסות המערכת הפסיכיאטרית, הרי שהומוסקסואליות נכללה ב DSM עד שנת 1974. עצוב שרק אז הוציאו אותה משם וזו לדעתי תעודת עניות לפסיכיאטריה. אינני חושב שזה עינינו של איש רגיל, פסיכולוג או פסיכיאטר, מה אנשים מבוגרים עושים בהסכמה מלאה וללא כל סיכון לעצמם או לזולת. 10 אחוז מהאוכלוסיה הינה הומוסקסואלית ובהתחשב בעובדה שהומוסקסואליות איננה עניין של שחור ולבן ויש הרבה גוונים בין שני הקצוות הרי שמדובר בתופעה אנושית שרחוקה מלהיות חריגה. מעבר לזה, אני מתקומם בשימוש שנעשה במונח סטיות מיניות כלפי התנהגויות שנעשות בין מבוגרים בהסכמה, גם אם הם נשמעות מפסיכיאטרים . גם אם ההומוסקסואליות הייתה חריגה ומצומצמת בהיקפה, הרי זכותו של היחיד לפעול כרצונו כל עוד הוא לא מסוכן לעצמו או לאחרים. הדעות והעמדות של המערכת הפסיכיאטרית אינם יכולות להיות מעל זכויות אדם בסיסיות ועל הנקודה הזו יש מלחמות גם בנושאים שלא קשורים להומוסקסואליות.
עמדתי היא שלא מעניין אותי העדפותיו המיניות של פלוני או אלמוני. נקודה. כל אחד שיתנהג בהתאם להעדפותיו ודחפיו המיניים. מאידך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שעד זמן לא רב התיחסו להומוהים-לסביות בהתנשאות ולעג. וכיום מתעלמים מההפלית העבר במעין עמדה שכאילו שלא הייתה קיימת אפליה לדעתי מתוך מקום של פוליטיקאלי קורקט = חלק מהמלפים מעוניינים להחשב כנאורים ועל כן "כאילו" מקבלים את ההומוסקסואליות כאופציה נורמלית. הציניות מפריעה לי. מעבר לכך, לא ברור כיצד מסתדר העובדה שהממסד הפסיכיאטרי-לפחות חלקו רואה בהומוסקסואלית סטיה (ראה ספרות רלוונטית ) וחריגות ומאידך ,ניטען שהומוסקסואלים נחשבים לנורמליים וכשירים לשמש כמטפלים .טענה נוספת של הפסיכיאטרים הנ"ל הינה שההומוסקסואליות הוצא מה- DSM כצעד פוליטי ככניעה ללחצם של הארגוני ההומוסקסואלים בארצות הברית.
הערה: ביחס ל"צריך להיות " התכוונתי לכתוב "נכון להיום ". ונכתב בטעות " נכון להיות ".