סבתא מודאגת

נכדי בן 3.3 נמצא בחו"ל עם הוריו מזה 4 חודשים.הוא שהה אצלינו הרבה ומאד ו קשור אלינו,במיוחד לסבו.בתקופה הראשונה הוא מאד רצה לדבר אתנו בטלפון ואף יזם זאת יום יום.לפני כחודש ביקרנו אותו והוא היה מאד עצוב ביום שחזרנו ו כל הזמן ביקש שנשאר אתו "כל החיים".מאז הוא מסרב לדבר אתנו בטלפון. שאלתי היא:האם יש להתנהגותו משמעות כלשהי?האםהוא מפרש זאת כבגידה,כנטישה וזו דרכו להביע את כעסו?האם יכולות להיות לזאת השלכות על יחסו אלינו,או אחרות?כיצד עלינו לנהוג?

אתי שלום סירובו לדבר איתכם בטלפון הוא כנראה דרכו לשמור על עצמו. כנראה שהמרחק קשה לו והשיחה בטלפון עלולה להיות כואבת. לא בהכרח שמדובר בדרך להביע כעס. אני מציע לשלוח לו מכתבים, מתנות ותמונות ולשמור על הקשר איתו ממרחק. סביר להניח שעם הזמן יחזור גם לדבר איתכם בטלפון. בברכה ד"ר אורן קפלן

הכי חשוב זה אף פעם לא "להתיאש" ולתת לנכדכם תחושה שאתם הולכים יחד אם כעסו, אני מאמינה שזה שלב שנוצר מתוך פגיעה,וכמובן אי הבנה מצידו כי הוא בסך הכל ילד מאוד קטן. תמשיכו להתקשר ולהראות אכפתיות,ואולי תמצאו פתרון שתיפגשו איתו בתדירות גבוה יותר.