שקרים

שלום ! לאחי בן ה-9 יש חבר שכבר מגיל צעיר היה ממציא סיפורים על דברים שקרו לו, חשבנו שזה מן שלב בהתפתחות שהילד לא מבדיל מספיק בין דמיון למציאות. כיום הוא כבר בן 9 וביקר אצלנו לאחרונה, לאחר הביקור שמענו מאמא שלו (במקרה) שהילד חזר הביתה וסיפר לה כל מיני דברים על מה שהיה אצלנו (דברים שלא הרשו לו לקחת או לשחק בהם, חוסר התיחסות אליו מצד אחי וכו') מכיוון שכל זמן הביקור הייתי קרובה אליהם וראיתי או שמעתי אותם אני יודעת שהדברים לא היו ולא נברראו. שאלתי היא האם לספר לאמא (אימי ואני ביחסים טובים איתה) שהבן שלה משקר או לתתת לה לחשוב שאחי התנהג לבן שלה בצורה מאוד לא יפה ? תודה

היי עדי סביר להניח שאם הילד משקר בכל הזדמנות ,ובתכיפות, שזה נוגע אליכם, הילד גם משקר בסיטואציות אחרות,והוריו בטוח מודעים לכך. ואם את אומרת שהבעיה נמשכת שנים ,העובדה שתעירו להורים,לא בטוח תגרום להם לקחת לפתע יוזמה ולשנות את זה. אני מציעה שאם הם יעירו לכם על התנהגותו של אחיך (שלא הייתה ולא נבראה) , זה יראה כנראה את חוסר מודעותם לבעיה ואז אולי כדאי שתשתפי אותם בזה. בהצלחה.

עדי שלום ראשית הייתי מתחיל במילה לשקר, ואולי מחליף אותה בממציא דברים. כאומרים על ילד שהוא משקר, מייחסים לו בד"כ כוונה זדונית ושלילית. לעומת זאת, יתכן שהוא ממציא דברים מתוך מצוקה וכוונה להשיג תשומת לב, ולא בהכרח כיוון שהוא ילד שלילי. מאותו רגע שבו מתייחסים לילד בצורה מבינה ואמפתית אפשר גם לדבר על זה ביתר קלות. אם אימו קרובה אליך אינני רואה סיבה להמנע מלספר לה את מה שקרה, שוב, מתוך מחשבה שאולי הילד זקוק לעזרה, ולא לעונש על שקריו. בברכה ד"ר אורן קפלן