מבקשת ייעוץ

לא יודעת איך להתנהג ובכל זאת יש לי שאלה לבני , בן 22 יש חברה - מחבר העמים כשנה וחצי. הבן גר איתנו והיא ישנה כאן כ - 4 - 5 פעמים בשבוע (משפחתה גרה רחוק ) וכרגע דירת אמה בשכירות. היא עצמה לומדת מחינה וגרה במעונות . בחורה מקסימה עדינה אינטליגנטית ולדעתי מתאימה לו לפני כ חודשיים התברר לי שאביה נפטר מסרטן לפני 7 שנים ואמא חולה בסרטן וגם אחת האחיות שלה חלתה בסרטן צוור הרחם ועכשיו היא בסדר. אמא נפטרה השבוע ואז נודע לנו גם שקוברים אותה בחלקה הלא יהודית זה הרקע. כמה שאלות 1. האם אני צריכה לרכז את הידע של המחלות לבן שלי? אולי זה תורשתי?מה אני עושה עם המידע הזה שאני יודעת וקשה לי לשאת אותו לבד? 2. האם אנחנו בעלי ואני צריכים ללכת ללויה? למרות שלא היה ואין לנו קשר עם משפחתה? 3. האם לדבר עם הבן על ההשלחות לעתיד על אי היותה יהודיה ? בעלי טוען שאנחנו לא צריכים ללכת ללויה כאשר היא תגיע לכאן אנו ננחם אותה - אני כבר דיברתי איתה בטלפון ובני נמצא שם איתה הו טוען עוד ושזו הבחירה שלו וזו הבעיה שלו. לא יודעת מה לעשות!!!! מבקשת עצה תודה

שלום שאלותיך השונות מראות שאת אמביולנטית ולא יודעת להחליט מה את מרגישה. מצד אחד נשמע שאת מחבבת את הבחורה ומצד שני מסתייגת מכמה היבטים, בעיקר אלו הקשורים למשפחתה. את נמצאת במצב עדין שכן צריך לראות איך מחד גיסא את חיה בשלום עם עצמך ועקרונותיך ומצד שני לא פוגעת בבנך, עקרונותיו, אהבתו וכמובן בבת זוגו. נושא המחלות והתורשה הוא מורכב, בנך יודע את המידע הזה ואני לא חושב שיעזור אם תעסקו בזה. לצערנו סרטן היא מחלה נפוצה למדי באוכלוסיה והשיקולים לא צריכים להתיחס להיבט הזה. לגבי הלוויה, זה צריך להיות באמת לפי הרגשתך. אם את ובעלך מרגישים נוח ללכת, לכו. אם אתם מעדיפים לנחם אותה כשתפגשו אותה או במקום הישיבה לאבל, עשו זאת כך. מה שחשוב הוא היחס ולא עצם ההליכה ללוויה עצמה. לגבי יהדותה, זה כבר עניין אישי לחלוטין. אם זה מפריע לכם בדקו עם בנכם מה הוא חושב על העניין. יש גם פתרונות של גיור במידה וזה נושא חשוב במיוחד במשפחתכם. זה נושא שאפשר לדון עליו ולהגיע לפתרון. החשוב ביותר הוא שבנך יהיה מאושר עם בת זוג שבחר ואוהב, ושיקבל ממכם תמיכה. הדרך לישב קונפליקטים היא ע"י בירור ודיבור איתו ואיתה. בברכה ד"ר אורן קפלן

עזרת לי מאוד נכון לא ידעתי מה לעשות ואני די חלוקה בדעתי מה טוב לעשות או יותר נכון - מה נכון לעשות חיזקת אותי בזה שחידדת את מחשבותי החלטנו בבית שאנחנו לא הולכים להלוויה למרות שבעלי אמר לי שאעשה מה שאני מרגישה. את כל התמיכה תקבל מאיתנו בביתנו. לגבי המחלה - אתה צודק לגבי יהדותה נדבר עם בננו בשלב מאוחר יותר - בטח לא עכשיו השאלה היא איך לעשות זאת כדי שבננו לא יחשוב שיש לנו איזה שהיא התנגדות אליה אלה רוצים לחדד את הקשיים שיהיו להם בעתיד.