אגירת חפצים

לאחותי יש בעיה. היא אוגרת חפצים בביתה, בכמות שלא היתה מביישת אף מחסן. בכל פינה אפשרית ערימות של חפצים: עיתונים ישנים, קופסאות ריקות, אוסף בובות, ספרים, חלקים של מכשירים ישנים, וכולי. כמעט ולא זורקת משהו, הכל שומרת בטענה ש"אולי יהיה לזה שימוש פעם"? כאשר אנחנו מבקרים בביתה, אי אפשר למצוא מקום ישיבה פנוי על הכורסאות, לכל עבר שאתה פונה צריך להזהר לא להתקל במשהו, לא להפיל ערימה מגובבת. הערנו לה על כך בביקורנו בביתה, אך היא אומרת: אין לי זמן לסדר, אני אעשה סדר בהזדמנות. אף פעם זה לא קורה. שאלה לפסיכולוג, מדוע היא אוגרת? רוצה להדגיש, שמצבה הכלכלי מעולה, כך שאין זו בעיה כלכלית בגינה היא חייבת לאגור חפצים. רוב החפצים הם דברים מיותרים לגמרי, בעלי ערך כספי מועט, ולא כל כך שימושיים. לדוגמא? עיתון מלפני חודש. אריזה ריקה של קורנפלס. מברשות משומשות.

רמי שלום אספנות יכולה להיות סוג של תחביב, נטייה ובקיצוניות שלה אובססיה. לפי מה שאתה מתאר אצל אחותך זה מגיע לכדי התנהגות כפייתית. אם זה מפריע לה יש אפשרות לטפל בזה כמו בכל התנהגות כפייתית. אם היא חיה עם זה בשלום אין סיבה לעשות דבר, וגם אין הרבה סיכוי שהיא תיזום את השינוי. בברכה ד"ר אורן קפלן