הרס גופני

בעקבות דיאטה דרסטית ובולמיה נהרס לי הגוף. אני החלמתי מהבולמיה עם כל הקושי בכוחות עצמי אבל לא רק ששמנתי בחזרה, אלא בעקבות המחלה נוצרו לי סימני הרזיה שמאד בולטים בכל מיני מקומות בגוף,החזה נפל לי ומאז גם יש לי נשירת שיער חמורה. אני צעירה והמצב הזה מדכא אותי כי עכשיו אני יודעת שאני צריכה להתחיל מחדש שוב את כל תהליך ההרזיה ולהרשם לחדר כושר וגם לתקן את הנזקים שגרמתי לעצמי,ואני יודעת שאצטרך לעבוד מאד קשה ובמקום להנות מהכסף אצטרך להשקיע את כל הכסף בטיפולים פלסטיים.(וגם להמשיך לשלם לטיפולי שיניים יקרים) ונמאס לי! נמאס מהדיאטות שלא הולכות לי כמו שצריך.ומהדיאטנית שכבר הפסקתי ללכת אליה כי היא לא מבינה אותי והייתה בכל פעם מכניסה לי המון אוכל מגעיל ומשמין בתפריט ושולחת אותי לטיפול בקבוצת תמיכה של אכלנים כפייתים(ולזה אני לא הולכת) ונמאס לי מהשומן ומהכסף שיוצא לטיפולי השיניים ומההתקרחות בשיער וגם כואב לי מאד שאני צריכה להסתכל במראה ולראות את הגוף המגעיל ואיך אני במו ידי הרסתי את הגוף שלי. והכל בשביל מה? בשביל 10 קילו מיותרים. וחבל באמת שאין איזשהוא כדור להרדם ולקום בעוד שנה כי מגיל 17 רק אני סובלת ורק אני. ונמאס לי כי קשה לי לספוג את כל זה,קשה לי ואין לי כוחות כבר!

היי קראתי את מכתבך. הצטערתי מאוד למשוע שזה המצב... אבל אלו תופעות לואי ידועות ומוכרות בעקבות בולמיה. אני מבינה מאוד את הרגשתך, איזו בחורה לא? גם לי יש איזה 10 קילו מיותרים ולעיתים הייתי חושבת להקיא (בולמיה) אך תמיד פחדתי ממה שעלול לקרות. כרגע המצב הוא שאת צריכה לטפל בעצמך. (בת כמה את?) פני לפסיכולוג, או לקב' תמיכה לילדים בגילך, נסי להבין שאת חייבת לטפל בעצמך לעזור לעצמך, אין טעם להלחם בעצמך-זה לא יעזור. אני מבינה אותך, לעיתים גם אני פשוט הייתי שונאת את עצמי (אני ניראית טוב מאוד) אבל על כמה קילוגרמים הייתי יכולה להגעל מעצמי. אני בטוחה שאת ניראית טוב, הטיפול צריך להתחיל בתוכך. תחליטי שאת מוכנה לטפל בעצמך, לנסות הכל כדי לעזור לעצמך. פני לפסיכולוגית שתתתני בה את כל האמון, אני בטוחה שזו תפנה אותך לכל הגורמים שיכולים לעזור. הרבה הרבה בהצלחה נשמח אם תעדכני אותנו במה שקורה איתך... רותם

רותם תודה על העידוד ואני בת 23 ונראית טוב (כך אומרים לי),אבל אין לי את הכסף להשקיע בפסיכולוגים,את הכסף העתידי אני מעדיפה להשקיע בשיפוץ גופי שהרסתי. ואני יודעת שאני צריכה טיפול כבר מלפני שנים, אבל לא הולכת ובמקום זה סובלת. וכ"כ קשה לי, כי אני חייבת להיות רזה ,זה מה שיעשה אותי מאושרת,אבל פשוט לא הולך לי, ואני בדיכאון וכשאני בדיכאון אני אוכלת ואוכלת וכבר נמאס לי מזה! ואין לי כוח לאף אחד ואין לי כוח לעבודה! פשוט נמאס לי

מ. שלום הבעיה איננה הגוף אלא הדיכאון. קל מאוד לשייך את הדיכאון לגוף, הרבה יותר קשה להתמודד עם הדיכאון הקיומי שבגללו מלכתחילה התפתחה הפרעת האכילה. לצערי הפרעת אכילה מהסוג שאת מתארת איננה חולפת כל כך בקלות וכנראה שאת עדיין לא מכירה בכך שלמרות שיפור משמעותי מאוד שעשית עם עצמך עדיין יש לך רגישות רבה לסבול מהסימפטומים האופיניים לבעיה המקורית. חשוב שתהיי בטיפול לאורך זמן שילווה את תהליך השיקום, במידה ואינך יכולה לפנות באופן פרטי פני דרך השירות הציבורי. בברכה ד"ר אורן קפלן