שרוייה בדיכאון תמידי

דר קפלן היקר שלום רב, כמעט מיום שאני זוכרת את עצמי הנני בדיכאון - קשה לי נמאס לי ואני באפיסת כוחות. עוברות בי מחשבות של חוסר משמעות החיים וההנאה מהם בכלל. הנני נשואה כשלושים שנה ולנו ארבעה ילדים בוגרים. נשאתי בגיל 18 לערך לא מאהבה ולא ממשיכה כל שהיא. עברנו בעלי ואני אין סוף של משברים קשים עד מאד שלדעתי ערערה עוד יותר את המערכת הזוגית שלנו. טופלתי מספר פעמים בחיי ע"י פסיכולוגים שונים ולא נראה לי שחל בי שינוי שהוא. אפילו טיפול תרופתי שהנני נוטלת עד היום (אפקסור) אינני חשה שינוי שהוא. בתקופה האחרונה עוברת בי לא פעם מחשבה להתגרש אך הפחד שולט בי, החרדה, הילדים, ועוד כהנה וכהנה. נמאסלי אני מרגישה חוסר בטחון מוחלט, אני בוכה המון. מה עלי לעשות? אנא כתוב לי מהר. תודה רבה .

עתליה שלום אינני חושב כמובן שאוכל בכמה שורות לעזור לך בבעיה שנמשכת עשרות שנים. יש מקור למה שקורה לך והוא איזשהו חוסר אושר בסיסי בחיים. את מתארת חיים מתסכלים ולא מהנים לאורך כל כך הרבה שנים שלא מפליא שבסופו של דבר את בדיכאון שאינו בר שינוי. הטיפול הפסיכולוגי והתרופות יעזרו מאוד כאשר את גם תהיי בעמדה בה את יכולה לעזור לעצמך. אני לא יודע אם גירושין הם הפתרון לכל הבעיות, יתכן שתתגרשי ותמשיכי להרגיש אותו הדבר. השאלה האם אחרי השנים הרבות והטיפולים השונים את מבינה מה קורה ומה עומד בבסיס הדיכאון. במידה ולא זו נראית לי המטרה המרכזית שיכולה לעמוד מול פניך בזמן הקרוב. ההבנה הזו היא הבסיס לכל החלטה שתחליטי לקבל בהמשך הדרך. בברכה ד"ר אורן קפלן