חרדה

השאלות שלי נוגעות לחרדה. מדובר באדם שאובחן כסובל מחרדה ומטופל תרופתית. רציתי לדעת: 1. האם מדובר במחלת נפש או בהפרעה התנהגותית? 2. האם תופעה זו עוברת בתורשה וגם ילדיו יסבלו מן התופעה? 3. במידה ולא מדובר במחלת נפש, האם יש סיכוי שההפרעה תחמיר בעתיד ותוביל למחלת נפש? תודה מראש.

א. 1. חרדה אינה מוגדרת במחלת נפש, אלא כתגובה נפשית לדבר מסויים. 2. לפי מה שידוע לי, חרדה אינה תורשתית מבחינה גנטית. אבל יכול להיות מצב של השפעה סביבתית. 3. חרדה, כחרדה, לא מתפתחת למחלת נפש, אלא אם החרדה היא רק סממן אחד מתוך מכלול של סימפטומים.

חרדה ככל תופעה פסיכולוגית אחרת מוסברת הן בהשפעות גנטיות (ביולוגית) והן בהשפעות סביבתיות. דווקא מתרבים המחקרים היום התומכים בהשערה בדבר קיום הסבר ביולוגי (הקשור לגנים) להסבר תופעת החרדה. היום גם ברור שחרדה נקשרת לרמת הסרוטונין במוח, שזהו עניין כימי לחלוטין. בנסיבות מסויימות ובתלות בגורמים נוספים הכל יכול לקרות, -לגבי השאלה בדבר אפשרות ההתפתחות בעתיד. חרדה אינה בשום מקרה מחלת נפש כשלעצמה.

א. שלום 1. המונחים שאת משתמשת בהם אינם מקצועיים אלא ביטויי שפה. הנפש אינה חולה או בריאה. מדובר בחרדה שהיא בעיה שניתן להגדיר את גבולותיה, מקורותיה והדרך לטיפול. 2. יכול להיות מרכיב גנטי בחרדה. הוא בד"כ לא יסביר את רוב התופעה. 3. אי אפשר להכליל. מדובר בתופעה רחבה מאוד, לעיתים ממוקדת, לעיתים נרחבת. יש צורך בהיכרות של ממש עם אותו אדם כדי לתת תשובות שכאלה. בכל מקרה, שאלתך עקיפה מאוד ואינה מתמודדת עם החרדה שכנראה יש לך מפני האבחנה של אותו אדם. להלן קישור למאמר בנושא חרדה: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן