מה לעשות?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, נקלעתי למצב מאוד מסובך(מבחינתי)ואני לא יודעת מה לעשות. הייתה תקופה בה היכרתי משהו מסויים דרך התכתבות וכו,עם הזמן התאהבתי בו ולפני כמה ימים הפכנו חברים.אנו גרים בערים שונות ועל כן להיפגש זו אכן בעייה. הבעיה היא שאני נערה,ואינני יכולה לסוע לשם מתי שאני רוצה וכו,אני תלוייה כספית בהוריי. עכשיו,מה שקורה הוא שאני סיפרתי לאמי לפני ימים אחדים את האמת,כלומר שיש לי חבר וכו,והתכוונתי לסוע ממש בקרוב אליו,היא סיפרה לאבא והוא מאוד כועס מפני שהוא טוען ששיקרתי לו וכו כל הזמן הזה-זאת מפני שנהגתי לעיתים רחוקות מאוד מאוד לפגוש את אותו נער(בגילי)בתור ידידים.ואבי טוען שאני משקרת וחושב שיצאתי איתו כל הזמן זה ושיקרתי לו,וועכשיו הוא לא נותן לי לסוע. אני לא יודעת מה לעשות,איך להראות לו שלא שיקרתי,כי הוא ממש לא מאמין לי ומגביל עתה את החופש שלי. איך לדבר איתו? הוא אדם מאוד עצבני,צר אופקים ודי אטום. כך שזהנורא קשה לבר אליו. אודה לך מאוד מאוד אם תוכל לעזור לי.
שלום סביר להניח שכעסו של אביך נובע מדאגתו אליך והתחושה שאת גדלה והוא מאבד את השליטה והיכולת לכוון את חייך. מהאופן שאת מתארת אותו נשמע שכרגע יש קצר בתקשורת ויהיה קצת קשה להסביר את הדברים בצורה נינוחה. אולי כדאי לחכות כמה ימים ולתת לדברים להירגע, ואז לחזור ולנסות לדבר עם שני הוריך בתקווה שתהיה יותר הבנה ופחות לחץ. במידה ויש במשפחה מישהו קרוב שהיית יכולה לחלוק איתו את הבעיה זה היה טוב, תמיד גורם אובייקטיבי חיצוני יכול לחוות דעה או אולי לעזור בגישור על הפערים ישירות עם הוריך. בברכה ד"ר אורן קפלן