עצבים בלתי נשלטים

אני בחורה בת 27 הסובלת מתופעה שאיני מצליחה להתמודד עימה או להסביר אותה...כאשר אני מאבדת חפץ כלשהו (דבר הקורה לצערי לעיתים קרובות( אני נוטה להיכנס להיסטרייה חסרת שליטה!!!. אני נתקפת בתוחשות עזות של אומללות חסרת פרופורציה, תוקפנות ושנאה כלפי עצמי. בד"כ ההתקף מלווה בבכי וצעקות (הן לבדי והן לעיני בני משפחה ובעלי...). לאחר שאני מוצאת את החפץ אני מתביישת ומצטערת על אופן ההתמודדות וההתנהלות המביכה ומבטיחה לעצמי שלהבא אשלוט בעצמי. וכמובן חוזר חלילה.... נראה כי ראוי לציין שגם אימי נכנסת להתקפים דומים (מאותה סיבה), אך בעוצמות פחותות. כשאני נוכחת בסיטואציה כזו אני מרגישה שאני צופה בעצמי 'במראה' וסולדת ממנה... אני תוהה מדוע זה קורה לי ואיך להתמודד?

עידית היי שאת אומרת לעצמך שאת מבטיחלה שזה לא יקרה עוד פעם? על אילו פתרונות את חושבת? מה עולה לך בראש? בכל אופן בכל פעם שדבר זה קורה- אני ממליצה לך לנשום עמוק להבין מה נאבד והאם זה מצריך תגובה הסטרית? אני בטוחה שזה לא יעלם לא אחרי פעם ולא אחרי פעמיים אבל בפעם שלילשית אני מאמינה שתוכלי לשלוט בעצמך זו לא נוסחת קסם... סבלנות

עידית שלום אני מתקשה לחשוב שהתופעה שקוראת לך עם איבוד החפצים ייחודית אך ורק למצבים הללו. בד"כ תופעות כאלה מתרחשות גם במצבים אחרים של תסכול, והשאלה האם את מזהה זאת? חשוב לזהות מה גורם להתפרצויות התסכול הללו, מה כל כך מציף אותך במצב שנוצר. מודעות לשורשי העניין וטכניקות של הרגעה עצמית עשויות לעזור לטיפול עצמי בבעיה. אם את רואה שמדובר במשהו שפוגע בחייך באופן מקיף יותר אולי אפשר גם להיעזר בטיפול עם איש מקצוע. בברכה ד"ר אורן קפלן