זקוק לעזרה!!!

אני בן 27 וסובל 7 שנים מהפרעות אכילה מסוג בולימיה! בדיוק בסיום שירותי הצבאי התפרצה המחלה במובן הפיזי שלה (הקאות וכדומה) במשך כשנתיים לא הכרתי בבעיה והחיים "זרמו" .בנוסף לזה בערך בגיל 22 התחלתי להשתמש במריחואנה ,מבחנתי הכול היה ניפלא אומנם בעיות הדימוי העצמי וכדומה עדיין נותרו אך הבולמיה והשימוש בסם הכול כך אופנתי כיסו על הכול ומבחינה אישית הגעתי לשיא ,הפכתי אדם פתוח יותר ובטוח יותר גם במישור החברתי וגם המשפחתי "האופוריה "נמשכה כשנה וחצי בערך ואז תיכננתי לטוס לדרום אמריקה עם חברים, כיומיים לפני הטיסה בעת שישבנו ועישנו בבית של חבר נתקפתי בהתקף חרדה רב עוצמה היתי מבוהל אך יום למחורת זה פסק ואכן תוך כדי שאני מודע למצב החדש טסתי לדרום אמריקה, במשך כחודשיים סבלתי התקפיי חרדה חוזרים ונישנים ,וגם כשהגעתי לישראל זה נימשך מיותר לציין שהסבל הייה דבר שאיין לתאר במילים וכמובן שאני ניסיתי להסתיר הכול מכולם (למרות שחבריי טענו כי השתנתי) .באותה התקופה השימוש במריחואנה ובאקסטזי היה בשיא האופנה, במריחואנה לא נגעתי כיוון שהיא הגבירה ישירות את החרדה אך בסופיי שבוע היתי הולך עם חבריים למסיבות ומשתמש באקסטזי וזה נימשך לבערך עוד כ5 חודשים בספו של דבר הרגשתי פשוט על סף תהום ויזמתי פגישה עם פסיכיאטר שהופיע במדריך "קופהח" ,הסברתי לו את מצבי והוא אמר שאין מה לעשות ויקח המון זמן לטפל בבעיה ,כשיצאתי ממנו רציתי להיתאבד אך לא הרמתי ידיים ופניתי לפסיכיאטרית גם היא מהמדריך ,היא רשמה לי סרוקסט ואכן זה עזר המון והשתקמתי לאט לאט .לאחר כשנה הסרוקסט הוחלף באפקסור ועכשיו כשנה אחרי זה הוחלף למולטי אפקסור מבחינת החרדה התוצאות לא רעות מה גם שיכולתי לשפר אותם אם הייתי מתמיד בטיפול פסיכולוגי ,עברתי המון בתקופת השניים הללו ועדיין לא חזרתי לשיא מבחינה חברתית ומשפחתית ,אך הבעיה המרכזית נותרה הבולמיה שהשתלטה על חיי פרידה קופלר הפסיכיאטרית שליי המליצה על אישפוז בתל השומר במחלקה להפרעות אכילה ואני כנראה אאמץ את הרעיון בדרך להחלמתי המלאה ולחיים טובים יותר אך רציתי לפני כן לשמוע עצה נוספת מאיש מקצוע בתודה מראש רועי

רועי שלום הבעיה שאיתה אתה מתמודד נמשכת לא מעט שנים ומורכבת גם מהבולימיה אך גם מדברים רבים שאולי מתחברים ביחד. בסופו של דבר יש משהו בתוכך שלא נותן לך מנוח, שזורק אותך אל הסמים או אל האוכל כאילו שאתה חייב למלא את הריקנות הזו במשהו שבסופו של דבר גורם לך רע. אני בהחלט תומך ברעיון שתפנה לטיפול רציני ועמוק, והאשפוז בתל השומר עשוי להיות פתרון מתאים ורציני לבעיה שעימה אתה מתמודד. יתכן שכל החיים תצטרך לשמור על עצמך, אבל אם לא תיקח כעת את הדברים לידיים המצב עלול לצאת מכלל שליטה ולהביא להתדרדרותך. שמור על עצמך ומצא מסגרת טיפולית מתאימה עבורך שתעזור לטווח הארוך. בברכה ד"ר אורן קפלן