טיפולי פוריות ועבודה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/06/2003 | 09:11 | מאת: שני

לד"ר אורן קפלן שלום, אני פשוט חושבת יותר מדי ותקועה במקום. אני בת 31 לא עובדת מתוך בחירה עקב טיפולי פוריות. פשוט רציתי לחכות ולראות איך אני מתפקדת אחרי טיפול וגם כי אני נלחצת בקלות בעבודה כל דבר שמבקשים ממני אני מאוד מתרגשת ולוקחת דברים ללב. מאחר ומתח והיריון לא הולכים כל-כך ביחד אז חשבתי שעבודה יכולה לחכות כרגע. אני לאחר טיפול ראשון (ואתמול מאוד התעייפתי מכל הריצות שהיו לי למרות שהייתי עם רכב) אני מרגישה טוב אך ראיתי כמה קשה לתמרן בין מעבדה לרופא ולפעמים צריך לחזור לרופא שוב ביום למחרת. ואם היתה לי משרה חלקית הייתי יותר רגועה. אני משתגעת איך בנות משלבות עבודה וטיפולים? קודם כל שלא נעים לשתף את הסובבים אותך בעבודה ואני לא מאמינה שבוס יסכים להעסיק אותי בצורה שכזו לצאת כל כמה זמן ואולי לחצאי ימים רצופים אני צריכה יעוץ כשאמצא עבודה באיזה שלב להגיד שאני צריכה לצאת לשם טיפולים ולפעמים גם אולי לא לחזור באותו היום (עקב כאבי בטן) מי יסכים לקבל אותי לעבודה? בנוסף בוס יכול לחשוב שלא שווה לא להעסיק אותי כי עוד מעט אולי אהיה בהיריון? מה שמבחינתי מאוד רחוק (כי ייתכן ואצטרך הפריית מבחנה) כשאני חושבת על זה אני נלחצת, מה אני לא מסוגלת לעבוד? זה סיפור שיכול לקחת שנים! יש אולי איזה כדור הרגעה שניתן לקחת עם הטיפולים? או פשוט לא לחשוב יותר מדי ו"לזרום" ומה שיהיה יהיה. תודה על עזרתך

06/06/2003 | 00:28 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שני שלום את צודקת בהחלט שהרוגע הנפשי שלך חשוב, כעת וכמובן גם אחרי הכניסה להריון. חשוב שתעסיקי את עצמך, לא בהכרח ע"י עבודה. אם את יכולה להרשות לעצמך לא לעבוד לתקופה מסוימת זה בהחלט משהו שתוכלי לפרגן לעצמך. עם זאת, העבודה היא גם עיסוק שממלא את הזמן וחשוב שלא תשבי בבית ותעסקי כל הזמן במחשבות שליליות. נראה שזה מה שקורה לך בסופו של דבר. אם לקחת על עצמך כעת את הטיפולים ברצינות ואת לא מרגישה שמתאים לך לעבוד, בסדר, אבל חשבי כיצד למלא את הזמן בצורה איכותית וחיובית בין הטיפולים. אפילו אם זה לפגוש חברות וללכת לסרטים באופן קבוע. צריך לקחת בחשבון שעצם הפסקת העבודה הופכת את כל הענין ליותר מלחיץ. האידיאלי הוא לנסות ולהגיע למצב בו מצד אחד עושים את הטיפולים ומצד שני מנסים לנהל את החיים כרגיל, כולל עבודה. עד כמה שזה נשמע מלחיץ זה דרך דוקא למנוע לחצים. לגבי הטיפול התרופתי אני מציע שתתייעצי עם הרופא המטפל בך. בכל מקרה, לעיתים נחוץ טיפול פסיכולוגי בתקופה כזו כחלק מנסיון ההתמודדות הנפשי עם הלחץ. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית