סודיות וצנעת הפרט

שמעתי מקרה מחבר, שהתלונן נגד פסיכולוג קליני על הפרת סודיות והפצת פרטים אישיים מחדר הטיפול, ולא מסיבות "טובות", כפי שמוגדרות בחוק (כלומר אפשרות של סכנה לעצמו או לאחרים, מחלה מדבקת וכו', וגם לא באישור מפורש מהמטופל). הטיעון שזיכה את המטפל היה: שחשיפת הפרטים לא נעשתה מתוך כוונת זדון, כלומר לא היתה כוונה לפגוע (לא זוכר בדיוק את הניסוח המשפטי, אך אוכל לברר זאת). האמנם? אם כך הדבר, הרי שכל הפרת סודיות תוכל תמיד עם עו"ד דין סביר, להיות מותרת.

אביב שלום חובת הסודיות היא עיקרון אתי חשוב והמטפל צריך להיות מודע לכך. לכן חוסר הזדון אינו פותר. אינני יודע מה הרקע המשפטי למה שתארת אבל חשוב להפריד בין הליכים משפטיים לבין הליכים משמעתיים. מעניין לדעת האם המקרה שתיארת היה בבית משפט או בדיון של ועדת האתיקה של הפסיכולוגים. נעשתה כאן עבירה אתית ללא ספק, אבל יתכן שהיא אינה מספיקה להרשעה בבית משפט. לגבי הדקויות המשפטיות אולי כדאי להתייעץ עם שני הפורומים שעוסקים ברפואה ומשפט באתר זה. בברכה ד"ר אורן קפלן