אקדמפוביה....

אני לומדת לתואר ראשון, (במשך כ4 שנים ,עם הפסקות באמצע...) ולמעשה אני מרגישה שאני נאבקת בעצמי. הלימודים מכבידים עליי, אני מתוחה ואפילו חרדה, אני לא ממש נהנית אבל מצד שני חשוב לי שיהיה לי תואר ראשון לפחות. אני רוצה לציין שמעולם לא היו לי בעיות ללמוד, להיפך, תמיד הייתי תלמידה טובה וזה היה טבעי בשבילי ללמוד באוניברסיטה. בעבר אפילו חשבתי שאלמד גם לתואר שני. אני לא מצליחה להבין למה זה קורה לי. תמיד כשאני חוזרת ללימודים אני מרגישה חסרת אנרגיה, ומדוכדכת, אני אפילו משמינה! טיפול פסיכולוגי לא עזר כאן...ניסיתי, והבנתי שיש לי איזו חרדה נרכשת.. אבל לא קיבלתי כלים להתמודד עם זה. האם עליי לוותר ודי? יש לי עוד 4 סמסטרים לסיום...

נוגה שלום את מזהה שיש לך סוג של חרדה והטיפול בו היית לא התאים לך. זה לא אומר שאף טיפול לא יתאים. נשמע שיש כאן בעיה שמעכבת אותך ולא כדאי לתת לדברים הללו לעצור את התקדמותך. יש אפשרות לקבל עזרה במסגרת פסיכולוגית ויש גם מסגרת ברוב המוסדות האקדמאים. אני מצרף מאמר על חרדה, בדקי האם את מזדהה עם אחת הקטגוריות http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm חשוב לזהות את מוקדי החרדה והסיבות להן. סביר להניח שלדברים יש הסבר הגיוני ושתוכלי לנצל את הסמסטרים לסיום כדי להתגבר על הבעיה. זה חשוב כי אחרת גם אם תסיימי את הלימודים, כל עוד לא נפתרה הבעיה את תשארי עם תחושה של הפסד כבר את רומזת שאת מוותרת על התואר השני. בברכה ד"ר אורן קפלן