הפרעת אכילה

שלום לך אני מבקשת לדעת האם בחורה אשר התגייסה לצבא ומאחר שלא אכלה שם ירדה במשקל בצורה מחרידה.עזבה את הצבא ובכוחות עצמה עלתה במשקל אבל היא פעם עולה ופעם היא יורדת כשהיא עולה היא עולה בצורה לא נורמלית וכשהיא מרזה היא יורדת ויורדת אבת היא לא מקיאה כשהיא מרזה היא אוכלת אבל לא מאכלים שמנים והיא מרגישה טוב עם זה היום היא בת 26 עובדת ועוד מעט תואר שני כולם אוהבים אותה היא מאוד אוהבת לעזור לזולת ומאוד מעריכים אותה ,היא גרה אתנו שאנו הוריה ועכשיו שהיא עלתה במשקל מעל ומעבר היא כועסת עלינו על ההורים שלה היא אומרת שבגללנו היא ככה ואנחנו מב\פחידים אותה כנראה שאמרנו לה שנאשפז אותה אם היא לא תצליח לעלות במשקל זה היה בתקופת הצבא ועכשיו זה שוב חוזר אליה הסיפור הזה אני תמיד אומרת לה לטובתה לעזוב את הבית ולשכור דירה גם בגלל שהיא לא מרגישה טוב איתנו וגם בגלל שהיא לא ילדה ולדעתי היא צריכה להיות עצמאית ולקחת אחריות על עצמה אבל היא לא עושה שום צעד לעזוב .ואני אומרת לה שזה לטובתה אבל היא לא עושה שום צעד אולי בגלל הכסף המצב הכלכלי שהיא לא יכולה לשכור אבל היא אצלינו והיא ממשיכה לכעוס .זה בלתי ניסבל האם אני יכולה לייעץ ללכת לשומרי משקל או שלא כדאי לי לדבר על אוכל,? מה דעתך?

אסתר שלום הענין הוא לא לשומרי משקל, למרות שכמובן זה יכול בהחלט להשתלב במה שהיא כן צריכה, וזה טיפול פסיכולוגי לנושא הפרעת האכילה. הבעיה היא שכנראה קיימת התנגדות לקבלת הטיפול ומערכת היחסים המורכבת שאת מתארת היא חלק הבעיה הכללית יותר. אינני יכול לייעץ לך לא לדבר על מצבה שכן אם היא מסכנת את חייה צריך לדאוג לה. לפעמים במצבים הללו מאבדים את בוחן המציאות ועושים שטויות. במצבים אלו אתם חייבים לדבר איתה. מצד שני, אם היא נראית סביר אולי הדיבורים שלכם לא מועילים לה ומתן החופש יעזור לה להתמודד בעצמה. צריך לבחון את המקרה לגופו ולפעול בהתאם. בברכה ד"ר אורן קפלן